לדלג לתוכן

מ"ג הושע ז יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ז · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַהֲווֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל דָמָן כְּיוֹנָה שְׁרִיחֲתָא דְאִתְנְסִיבוּ בְנָהָא וְלֵית לָהּ לֵב לְמִצְרַיִם אִתְקְרָבוּ לְאַתּוּר גְלוֹ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אין לב" - להבחין מה טוב להם ומה רע להם

"מצרים קראו" - לאותם שהרעו להם מעולם הם קוראים לעזרה

"אשור הלכו" - אל מלך אשור הלכו שיעזור להם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פותה" - מלשון פתוי ולכן יקרא הסכל פתי כי הוא נפתה בקל 

מצודת דוד

"כיונה פותה" - כיונה הנפתה בקלות כאלו היא בלא לב כי תמהר לרדת אל הרשת לאכול מן הזרעים שבה ואינה מבחנת כי שם תלכד כן הוא אפרים כי קראו למצרים לבוא לעזרתם והלכו לאשור לחסות בצלו ולא יבינו שהוא לרעתם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהי אפרים כיונה פותה אין לב" לעשות הכל בלא לב ושכל, כי "מצרים קראו אשור הלכו", אחר שהיו תחת מלכות אשור לא היה להם לקרוא מצרים לעזרה, שזה היה סבת גלותם שמצא מלך אשור קשר בהושע אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים. ולכן ויעצרהו בבית כלא ויצר על שומרון ויגל את ישראל אשורה, והיה בזה עוד סכלות אחרות[1] שאחר שקרא למצרים, הלך הושע לאשור, שכן משמע ממ"ש מ"ב (יז ד') ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בבית כלא ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שומרון ויצר עליה שלש שנים, שמשמע שהושע הלך לקראת מלך אשור כעבד ונכנע, ושם עצר אותו ולא נתנו לשוב לשומרון ואז עלה על הארץ, כי אם היה הושע נשאר בשומרון לא היה יכול לאסרו שהלא הוצרך לצור על שומרון ג' שנים, וזו סכלות גדולה מאד אחר שידע בנפשו כי מרד בו וישלח מצרימה לא היה לו ללכת לאשור ולהמסר בידו, וז"ש:

 

<< · מ"ג הושע · ז · יא · >>


  1. ^ נראה שנכון יותר הן דקדוקית והן תחבירית - לגרוס "אחרת"