מ"ג זכריה יא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה יא · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהָי רְעֵה אֶת צֹאן הַהֲרֵגָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י רְעֵ֖ה אֶת־צֹ֥אן הַהֲרֵגָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהָי אִתְנַבֵּי עַל פַּרְנָסַיָא דְאִתְמְנִיאוּ לְפַרְנָסָא עַמָא וְאִינוּן שְׁלִיטוּ בְהוֹן כְעָנָא לְנִכְסְתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רעה את צאן ההרגה" - הכן להם רועים כלומר הנבא על פרנסיהם העתידים לרעותם מעתה

"צאן ההרגה" - ישראל שהרגום רועיהם ואכלום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כה אמר ה'", אחרי שהראה אותו חורבן בהמ"ק הראה לו מה שיעבור עליהם במשך זמן שיעמוד בית שני, "רעה את צאן ההרגה", היינו שיסדר בנבואתו את הרועים שלהם באיזה אופן ירעו וינהיגו אותם בימי בית שני, ומפרש מדוע קורא אותם בשם צאן ההרגה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רעה וגו'" - המקום צוה לו שהוא ירעה במעשה ובפועל את צאן ההרגה ר"ל צאן העומד לשחיטה בבית המטבחים שאינן מצליחות לגדל ולדות ולהנות מצמרן ואין בהם סי' ברכה להעשיר את בעליהן

<< · מ"ג זכריה · יא · ד · >>