מ"ג זכריה י ו
כתיב:
וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם.
מנוקד:
וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם.
עם טעמים:
וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"ואת בית יוסף אושיע" - במקום שגלו שם בחלח ובחבור בימי סנחריב
"והושבותים" - כמו והושבתים ל' ישיבה
"והיו כאשר לא זנחתים" - כאלו לא זנחתים מעולםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והושבותים" - היא מלה מורכבת מן הושבה ומן ישיבת ההשקט מלשון בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"זנחתים" - ענין עזיבה כמו למה זנחתנו (תהלים מ"ג)
"ואענם" - מלשון עניה ותשובה
מצודת דוד
"ואענם" - וכן אענה להם בכל עת קראם אלי
"כי אני וגו'" - אשר הכח בידי להרבות טובה
"והושבותים" - אושיבם לארצם וישבו בה בהשקט ושאנן כי ארחם עליהם ויהיו כאלו לא זנחתים מעולם כי לפי רוב הטובה לא יזכר ימי הגולה
"ואת בית יוסף" - המה בני עשרת השבטיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות