לדלג לתוכן

מ"ג זכריה י ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · י · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאַדַבֵּר יַת דְבֵית יְהוּדָה וְיַת דְבֵית יוֹסֵף אֶפְרוֹק וְאֶכְנוֹשׁ גָלוּתְהוֹן וְאֶרְחַם עֲלֵיהוֹן וִיהוֹן כִּדְלָא טַלְטַלְתִּינוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָהוֹן וַאֲקַבֵּיל צְלוֹתְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגברתי את בית יהודה" - במלחמת היוני'

"ואת בית יוסף אושיע" - במקום שגלו שם בחלח ובחבור בימי סנחריב

"והושבותים" - כמו והושבתים ל' ישיבה

"והיו כאשר לא זנחתים" - כאלו לא זנחתים מעולם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והושבותים" - היא מלה מורכבת מן הושבה ומן ישיבת ההשקט מלשון בשובה ונחת (ישעיהו ל)

"זנחתים" - ענין עזיבה כמו למה זנחתנו (תהלים מ"ג)

"ואענם" - מלשון עניה ותשובה 

מצודת דוד

"ואענם" - וכן אענה להם בכל עת קראם אלי

"כי אני וגו'" - אשר הכח בידי להרבות טובה

"והושבותים" - אושיבם לארצם וישבו בה בהשקט ושאנן כי ארחם עליהם ויהיו כאלו לא זנחתים מעולם כי לפי רוב הטובה לא יזכר ימי הגולה

"ואת בית יוסף" - המה בני עשרת השבטים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגברתי את בית יהודה" שהם חלשים ונדכאים אגבר אותם, "ואת בית יוסף" שהם גבורים רק הם נדחים ואובדים "אושיע והושבותים" אל מקומם לא"י, והגם שהשלכתים מעל אדמתם באף ובחמה וזנחתי אותם, עתה "רחמתים והיו כאשר לא זנחתים", כי הגם שעד עתה לא הייתי אלהיהם ולא פניתי אל תפלתם, עתה "אני ה' אלהיהם" משגיח עליהם "ואענם":

ביאור המילות

"והושבותים". מורכב מן והושבתים מן ישב, ומן והשיבותים מן שוב, ר"ל שישיבם לארצם ויושיבם שם בשלום ושלוה (רד"ק):
 

<< · מ"ג זכריה · י · ו · >>