מ"ג זכריה ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵאמֹ֗ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁר֙ לְבֵית־יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹ֑ר הַֽאֶבְכֶּה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִשִׁ֔י הִנָּזֵ֕ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לְמֵימַר לְכַהֲנַיָא דִי מְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ צְבָאוֹת וּלְסַפְרַיָא לְמֵימַר דְאַבְכֵּי בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה אֶמְנַע נַפְשִׁין מִתַּפְנוּקִין כְּמָא דַעֲבִדֵית דְנַן כַּמָה שְׁנִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנזר" - לפרוש מן התענוג כאשר עשיתי זה שבעים שנה אין נזירה בכל מקום אלא פרישות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"לאמר", שה' יאמר אל הכהנים, לכן כפל מלת לאמר:

"הנזר". ה"א השאלה של מלת האבכה נמשך גם על הנזר, ההנזר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנזר" - האם אהיה מופרש ביום ההוא מאכילה ושתיה ומתענוג כאשר עשיתי זה הרבה שנים מזמן החורבן וכאומר הואיל ונבנה המקדש אם יש מקום להתאבל עוד כי בנין המקדש ההוא היה קטן בעיניהם על כי היו עדיין משועבדים לפרס

"האבכה" - ר"ל והשאלה היא האם אבכה מעתה בחדש החמישי הוא תשעה באב וה"ה כל ד' צומות ואחזו החמור שבכולן

"לאמר וגו'" - ר"ל שהוא יאמר אל הכהנים המשמשים בבית ה' ואל הנביאים והם חגיי זכריה ומלאכי למען יאמרו הם תשובה על שאלתם

מצודת ציון

"לבית ה'" - בבית ה' ובאה הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט')

"הנזר" - ענין הפרשה כמו ימי נזרו (במדבר ו')

"כמה" - ענינו הרבה

<< · מ"ג זכריה · ז · ג · >>