קטגוריה:זכריה ז ג

תרגום יונתן (כל הפרק)

"לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים":

הסבר כללי: לאחר שבפסוק הקודם ביקשו בני הגולה שהתפללו עליהם הכוהנים, שואלים הם את הנביאים האם לא ראוי להמשיך לצום בחודש אב שחרב בו הבית, שאע"פ שיש מקדש, המצב אינו שלם כמו בבניין הראשון (המפרשים).

הסבר נוסף, לאור העובדה שכלו 70 שנות הגולה וחזרנו לארץ, האם לא ראוי שנחדול לצום על המצב? להרחבה:

"לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה צְבָאוֹת"

תרגום יונתן - לְמֵימַר לְכַהֲנַיָא דִי מְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי צְבָאוֹת. פירוש: לאמור לכוהנים אשר משמשים בבית המקדש של ה' צבאות. וכן כתב רד"ק "כמו בבית ה'".

עיין בפסוק הקודם לפיו ביקשו בני הגולה שבני ארץ ישראל יתפללו עליהם לפני ה'. אלא שלמי מופנה בקשה זו, ע"פ טעמי המקרא האתנחתא מופסק ב"אל הנביאים", לפי זה הפניה הייתה לכהנים ולנביאים כאחד, לפסוק לגבי השאלה האם להמשיך לבכות. וכן כתב מצודת דוד "ר"ל שהוא יאמר אל הכהנים המשמשים בבית ה' ואל הנביאים ...למען יאמרו הם תשובה על שאלתם" וכן אבן עזרא –"והנה הכהנים לא ידעו להשיב, כי אין זה הצום כתוב בתורה, רק הם קבלו עליהם בראותם חרבן בית ראשון". אומנם היו מן המפרשים שהציעו כי מאת הכוהנים ביקשו להתפלל לפני ה' ואת הנביאים שאלו את שאלתם (אלשיך). מי הם הנביאים? רד"ק -"חגי זכריה ומלאכי".וכן מצודת דוד- "ואל הנביאים והם חגי זכריה ומלאכי". "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי" מדוע יבכו בחודש החמישי? אבן עזרא –"הזכיר זה הצום בעבור כי הבית נשרף בעשור לחדש החמשי". מכיוון שבית המקדש חרב ויהיה חרב יש צורך להמשיך להתאבל עליו-רד"ק –"כי עדיין לא היו מאמינים בבנין הבית, מפני האויבים שהשביתו את המלאכה כמה שנים. ועתה, אף על פי ששמעו כי היו בונים - היו קטני אמנה; ולא היו רוצים לעלות מבבל, כי לא היו מאמינים שישלם בנין הבית ויעמד, מפני הצרים אותם. ושאלו אם יצומו בתשעה באב כמו שעשו שבעים שנה". מכיוון שבית המקדש לא ביטא חרות מדינית יש צורך להמשיך להתאבל על המקדש-מצודת דוד – "הואיל ונבנה המקדש, אם יש מקום להתאבל עוד? כי בנין המקדש ההוא היה קטן בעיניהם, על כי היו עדיין משועבדים לפרס". מלבי"ם – "והם שאלו בין על הבכי שהוא על העבר, בין על הצום, שעז"א הנזר שהוא לבקש תפלה ותחנונים על העתיד". לפי פירוש המפרשים, הטענה של הגולים היא שעלינו להתאבל עוד שהבניין הקיים אינו רצוי, האם לאור מציאות כזאת יש טעם לחדול מלצום. "הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" תרגום יונתן -אֶמְנַע נַפְשִׁין מִתַּפְנוּקִין- תרגום: אמנע נפשי מתענוגים. וכן רש"י- "לפרוש מן התענוג". אבן עזרא-"שינזרו מכל מעדנים ומאכל רק יבכו". וכן רד"ק –"כלומר אם אנזר ממאכל וממשתה ומתענוג". וכן-מצודת דוד –"האם אהיה מופרש ביום ההוא מאכילה ושתיה ומתענוג". זֶה כַּמֶּה שָׁנִים- רש"י – "כאשר עשיתי זה שבעים שנה". מצודת דוד- "כאשר עשיתי זה הרבה שנים מזמן החורבן" הצעה נוספת, מכיוון ש70 שנות שעבוד לבבל חלפו ועם ישראל חזר לארצו, ראוי שנחדל לצום את הצום שקבע לנו ירמיהו.