קטגוריה:זכריה ז ב
וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה.
וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂרְאֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה.
וַיִּשְׁלַח֙ בֵּֽית־אֵ֔ל שַׂרְאֶ֕צֶר וְרֶ֥גֶם מֶ֖לֶךְ וַֽאֲנָשָׁ֑יו לְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיִּשְׁלַח֙ וַ - ו' החיבור
יִּשְׁלַח֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3ms בֵּֽית בֵּֽית - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1008+
מורפ': HNp־אֵ֔ל אֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1008
מורפ': HNp שַׂר שַׂר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8272+
מורפ': HNp־אֶ֕צֶר אֶ֕צֶר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8272
מורפ': HNp וְרֶ֥גֶם וְ - ו' החיבור
רֶ֥גֶם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/7278+
מורפ': HC/Np מֶ֖לֶךְ מֶ֖לֶךְ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7278
מורפ': HNp וַֽאֲנָשָׁ֑יו וַֽ - ו' החיבור
אֲנָשָׁ֑י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/376
מורפ': HC/Ncmpc/Sp3ms לְחַלּ֖וֹת לְ - מילת יחס
חַלּ֖וֹת - פועל, פיעל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/2470 b
מורפ': HR/Vpc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־פְּנֵ֥י פְּנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc יְהוָֽה יְהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּשְׁלַח֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בֵּֽית־אֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
שַׂר־אֶ֕צֶר זקף גדול (מלך, דרגא 2)
וְרֶ֥גֶם מרכא (משרת, דרגא 5) מֶ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
וַֽאֲנָשָׁ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְחַלּ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־פְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל רקע: הגיע שליח לבית המקדש משניים מאנשי בבל, בשם שַׂר־אֶצֶר וְרֶגֶם־מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו, לְחַלּוֹת להתחנן, לבקש דבר מה אֶת פְּנֵי יְהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שראצר" - שם איש וכן רגם מלך
"לחלות" - ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות ל"ב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לחלות את פני ה'", שעורו.
"לחלות את פני ה' לאמר אל הכהנים", לבקש את ה' שיופיע רוח קדשו עוד הפעם ויודיע "אל הכהנים ואל הנביאים, לאמר", דהיינו שהם יוכל לאמר התשובה על השאלה "האבכה בחדש החמישי הנזר", מה שלא שאלו על יתר הצומות כי על צום השביעי על הריגת גדליה לא נסתפקו כלל, כי הצום הזה בא מפני שאז נחרב ישוב הארץ שהשאיר נבוזראדן תחת יד גדליה מדלת העם לכורמים וליוגבים וע"י הריגת גדליה ברחו מן הארץ, ואחר שעתה הושב ישוב הארץ על מכונו כיון ששבו קצת כמספר שהיה עם גדליה אין מקום לצום הזה, אולם על הג' צומות שהיה בעבור חורבן העיר והבית עליהם שאלו אם הבית הנבנה עתה יהיה גדול בכבודו ככבוד הבית הקודם ובטל טעם הצום או לא? ולכן שאלו על צום החמישי, שאם יאמר שא"צ להתענות בחמישי כ"ש ברביעי ועשירי, והתעוררו אל שאלה הזאת בד' כסליו למען ידעו איך להתנהג בתענית י' טבת הבא אחריו, והם שאלו בין על הבכי שהוא על העבר, בין על הצום, שעז"א "הנזר" שהוא לבקש תפלה ותחנונים על העתיד, וכבר באר הרי"א ששאלו זאת מפני שהיה הבית הזה קטן בעיניהם מפני שבעה דברים,
- א) שראו שלא שבה בו השכינה לשכון כבוד כמו בבית הראשון, וה' דברים חסרו בבית שני,
- ב) שהיה תחת רשות מלכי פרס ויראו פן יגרשום שנית מן הארץ,
- ג) לפי שלא היה קיבוץ כללי ולא שבו הנדחים בארבע כנפות הארץ,
- ד) שראו שנתקללה הארץ ולא שבה לאיתנה וזה סימן שלא שבה ההשגחה שמה כבראשונה,
- ה) שראו שהם לבז ולחרפה בין העמים,
- ו) שראו שהכותים החזיקו בחלק גדול מן הארץ והעולים מבבל היו מתי מספר,
- ז) מפני שראו שאין מולך עליהם איש מבית דוד (כאשר תראה תשובה לכל החששות בסי' ח'):
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "זכריה ז ב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.