מ"ג יואל ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יואל


<< · מ"ג יואל ד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי מְעִירָם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הָא אֲנָא מַיְתֵי לְהוֹן בִּגְלָי מִן אַתְרָא דְזַבִּנְתּוּן יַתְהוֹן לְתַמָן וַאֲתֵיב גַמְלֵיכוֹן בְּרֵישֵׁיכוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנני מעירם מן המקום", שבעת שבאו היונים והחריבו צור וצידון הביאו את בניהם ובנותיהם לארץ יון ושם קנו אותם היהודים שהגלו שם מיד בני יון, והם "מכרו אותם לבני שבא שהוא גוי רחוק" להרחיקם ג"כ מעל גבולם, נמצא נענשו ע"י היהודים עצמם אשר מכרו, ובאותה מדה שהרעו להם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני מעירם" - אעיר לבם לחזור מן המקום שנמכרו לבוא אל ארצם ר"ל בניהם ישובו הנה ועל ידם אשיב גמוליכם על ראשיכם

מצודת ציון

"מעירם" - מלשון התעוררות

<< · מ"ג יואל · ד · ז · >>