מ"ג זכריה ט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ט · יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י מַה־טּוּב֖וֹ וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙ בַּחוּרִ֔ים וְתִיר֖וֹשׁ יְנוֹבֵ֥ב בְּתֻלֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי מַה טָב וּמַה יָאֵי אוּלְפַן אוֹרַיְתָא לְנָגוֹדַיָא וְדִין דִקְשׁוֹט מְתַקַן בִּכְנִשְׁתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מה" - רב

"טובו" - הצפון של אותו הדור

"דגן בחורים" - הנותן כח לבחורים

"ותירוש" - אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי מה טובו", הם ינובבו לאמר "מה טובו ומה יפיו" של הנזר? בתמיה למה לנו אבני נזר מה טוב ומה יופי ימצא בו.

"דגן (ינובב) בחורים ותירוש ינובב בתולות" ר"ל הבחורים ינובבו ויאמרו דגן! והבתולות ינובבו ויאמרו תירוש! ר"ל הם ינובבו לאמר שמבקשים אך דגן ותירוש לא אבני נזר, כי מה טובו ומה יפיו של נזר ואבניו?. הלא כאין נחשב בעיניהם:

ביאור המילות

"מה טובו". ר"ל במה נחשב הוא היינו הנזר, ושעור הכתוב דגן [ינובב] בחורים ור"ל כל בחור ובחור ינובב וידבר כן, מלשון ניב שפתים, ויל"פ שר"ל מה טובו דגן ותירוש, כן ינובבו בחורים ובתולות, ידברו בשבח טוב ויופי של הדגן והתירוש, ולא יחשבו אבני נזר למאומה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מה טובו" - כי מה מאד יתרבה טובו ויפיו של העם הזה

"דגן בחורים" - ר"ל מרבית הדגן אשר תצמח הארץ יוסיף תת כח ואומץ אל הבחורים ומרבית היין יפתח פי הבתולות לדבר שירות וזמירות עם כי מדרכן למעט בדבור הנה לרוב השמחה ירבו בדברי שיר וזמר

מצודת ציון

"מה טובו" - מלת מה יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (שם ל"א)

"ותירוש" - ענבי היין

"ינובב" - ענין דבור כמו ינוב חכמה (משלי י')