מ"ג זכריה ז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · ז · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאׇזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְסָרִיבוּ לְקַבְּלָא וִיהָבוּ כַתְפֵיהוֹן מָרִיד וְאוּדְנֵיהוֹן יַקִירוּ מִלְמִשְׁמַע:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משמוע" - מלשמוע

"וימאנו" - אנשי אותו הדור מאנו להקשיב ונתנו כתף סוררת כדרך האדם הממאן להקשיב דברי חבירו שמסיר כתפו ממנו והולך לו 

מצודת ציון

"וימאנו" - לא רצו

"להקשיב" - ענין שמיעה

"סוררת" - מלשון הסרה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וימאנו להקשיב", תחלה לא רצו להקשיב כלל "ויתנו כתף סוררת", הפכו הכתף שלא לראות בעיניהם מה שהנביאים מראים להם, ואח"כ שבאו דברי הנביאים בקול גדול עד שהקשיבו הקול מרחוק, בכ"ז "אזניהם הכבידו משמוע":

 

<< · מ"ג זכריה · ז · יא · >>