לדלג לתוכן

מ"ג זכריה ז יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · ז · יא · >>

כתיב:
וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע.

מנוקד:
וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאׇזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ.

עם טעמים:
וַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאׇזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְסָרִיבוּ לְקַבְּלָא וִיהָבוּ כַתְפֵיהוֹן מָרִיד וְאוּדְנֵיהוֹן יַקִירוּ מִלְמִשְׁמַע:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וימאנו" - לא רצו

"להקשיב" - ענין שמיעה

"סוררת" - מלשון הסרה 

מצודת דוד

"משמוע" - מלשמוע

"וימאנו" - אנשי אותו הדור מאנו להקשיב ונתנו כתף סוררת כדרך האדם הממאן להקשיב דברי חבירו שמסיר כתפו ממנו והולך לו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וימאנו להקשיב", תחלה לא רצו להקשיב כלל "ויתנו כתף סוררת", הפכו הכתף שלא לראות בעיניהם מה שהנביאים מראים להם, ואח"כ שבאו דברי הנביאים בקול גדול עד שהקשיבו הקול מרחוק, בכ"ז "אזניהם הכבידו משמוע":

 


<< · מ"ג זכריה · ז · יא · >>