מ"ג עמוס ח ד
לא בדוק
כתיב:
שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי עניי ארץ.
מנוקד:
שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית ענוי עֲנִיֵּי אָרֶץ.
עם טעמים:
שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית ענוי עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
שְׁמָעוּ דָא דְשָׁיְטִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא רֵישׁ מִסְכְּנַיָא וּמְדַמָן לְבַטְלָא מִלֵי חֲשִׁיכַיָא מִן אַרְעָא:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"השואפים" - ענין בליעה וההמשכה אל הפה כמו שאפני אנוש (תהלים נ"ו)
"ולשבית" - כמו ולהשבית וכן ללכת לגיד (מלכים ב ט') ומשפטו להגיד ולהשבית הוא ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (ישעיהו י"ד)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ולשבית". כמו להשבית:
@69(ה) "להגדיל שקל ולעות מאזני מרמה". הם שני אונאות, מצד האבן ומצד המאזנים, כמ"ש מאזני צדק אבני צדק, ואמר תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב (משלי כ'):