מצודות על עמוס ח
<< · מצודות על עמוס · ח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"כלוב" - הוא כעין סל וכן ככלוב מלא עוף (ירמיהו ה')
"קיץ" - ר"ל פירות המייבשים בימות הקיץ וכן והלחם והקיץ (ש"ב שמואל ב ט"ז)
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"עבור לו" - לעבור ולמחול לו על פשעיו
"בא הקץ" - ר"ל המראה מרמז שבא הקץ והסוף על עמי ישראל כי קיץ ראית וקץ בא שהוא לשון הנופל על לשוןפסוק ג
מצודת ציון
"והילילו" - מל' יללה
"שירות" - מל' שיר וזמר
"הפגר" - כן יקרא גוף המת כמו וכובד פגר (נחום ג')
"הס" - ענין שתיקה כמו ואמר הס (לעיל ו)
מצודת דוד
"רב הפגר" - אז ירבו פגרי הרוגים ובכל מקום אשר השליך המשליך את הפגרים הרבים ההם יהיה שתיקה ודמימות קול כי הרואים לא יצעקו ולא ירימו קול למען לא ירך לב העם
"והילילו" - יהפכו ליללה השירות והזמירות שהיו מזמרים בהיכליהם במקום השירות יילילופסוק ד
מצודת ציון
"השואפים" - ענין בליעה וההמשכה אל הפה כמו שאפני אנוש (תהלים נ"ו)
"ולשבית" - כמו ולהשבית וכן ללכת לגיד (מלכים ב ט') ומשפטו להגיד ולהשבית הוא ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (ישעיהו י"ד)
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"ונשבירה" - מוכר התבואה נקרא משביר כמו המשביר לכל עם הארץ (בראשית מ"ב) שבר כן תקרא התבואה וכן נאמר שבר רעבון בתיכם (שם מ"ג) וזהו לפי ששוברת הרעב על דרך ישברו פראים צמאם (תהלים ק"ד)
"והשבת" - כן תקרא שנת השמטה כמ"ש ובשנה השביעית שבת וגו' (ויקרא כ"ה)
"בר" - תבואה כמו לשבור בר (בראשית מ"ב)
"איפה" - שם מדה בת ג' סאים
"ולעות" - ענין עקום ודבר שאינו ראוי והוא מל' עון
מצודת דוד
"מאזני מרמה" - לפי שמאזני משקל שלהם היו עשויות באופן שיכולים להכריע את הכף למה שהם רוצים לכן קראם מאזני מרמה
"להקטין איפה" - ר"ל לא נמכר באמת ובמשפט כ"א נעסוק לרמותם להקטין מדת האיפה ולהגדיל משקל השקל לעות עוד כף המאזנים לעשות מרמה להכריע למטה את הכף שבו אבן המשקל למען יהא נראה שהכסף חסר הרבה
"ונפתחה בר" - כשיעבור השבת אז נפתח אוצרות התבואה
"והשבת" - מלת מתי יעבור משמשת בשתים כאלו אמר מתי יעבור השבת הוא שנת השמיטה כי אז מתפרנסים העניים מתבואת הארץ מן המופקר ואינם קונים תבואה למאכלם
"ונשבירה שבר" - כשיעבור החדש לא ימצאו מה לאכול ואז נמכור להם התבואה כפי אות נפשינו
"לאמר" - שהמה אומרים
"מתי יעבור החודש" - ר"ל החודש הידוע של הקציר כי בימי הקציר מוצאין העניים לאכול מהלקט והשכחה והפאה ואינם קונים תבואה למאכלםפסוק ו
מצודת ציון
"נעלים" - מנעלי הרגל
"ומפל" - מל' הפלה
מצודת דוד
"ומפל בר נשביר" - עוד היו אומרים לא נמכור להם תבואה נקיה אלא נערב בה הפסולת שמפילין מן התבואה בשעה שמרקדין אותה בנפה וכברה והם בע"כ יקנו עם הפסולת
"בעבור נעלים" - ר"ל נקנה אותה בדבר מועט בעבור זוג מנעלים
"לקנות בכסף דלים" - ר"ל נקח מהם כל כספם ברמיה עד שלא ישאר מאומה בידם ונקנה אותם בכסף לעשות עמהם עבודהפסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"תרגז" - ענין תנועת הרעדה
"ואבל" - ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א')
"כאור" - כמו כיאור הוא הנילוס ונפלה היו"ד
"ונגרשה" - מל' גרושין ותנודה
"ונשקעה" - ענין נפילת הדבר בעומק כמו אז אשקיע מימיהם (יחזקאל לב)
מצודת דוד
"ונגרשה ונשקעה" - המים השוטפים יגרשו רפש וטיט ואח"ז יהיה נשקע הרפש והטיט לרדת אל קרקעית המים כמו יאור מצרים שבעת שמתגבר ועולה מעלה רפש וטיט ואח"ז שוקטים למטה ר"ל מהדין להשמיד הרשעים מן הארץ ואח"ז תהיה ההרוחה
"ועלתה כאור" - ר"ל דין הוא שתעלה המים על כלה כמו היאור המכסה כל הארץ בצאתו להשקות השדות
"העל זאת" - וכי על מעשה כזאת לא תרעד הארץ ולא תשחת כל היושבים בהפסוק ט
מצודת ציון
"והבאתי" - ענין שקיעה כמו ובא השמש וטהר (ויקרא כ"ב)
"בצהרים" - הוא חצי היום
מצודת דוד
"והחשכתי" - אביא חושך על הארץ ביום שיש בו אור רב והוא כפל ענין במ"ש
"והבאתי" - אשקיע את השמש בעת צהרים בזמן תקפה ר"ל בעת ישבו בהשקט ושאנן תבוא הצרה פתאוםפסוק י
מצודת ציון
"קרחה" - ענין נפילה ותלישת השער כמו קרח הוא (שם יג)
מצודת דוד
"כיום מר" - הוא יום מיתת בן יחיד וכפל הדבר במ"ש
"ושמתיה" - אשים עדת ישראל להיות מתאבלת כדרך האבילות שעושין על בן יחיד שמת
"והעליתי" - ר"ל אביא עליהם צרה עד שכולם ילבשו שק על מתניהם ויקרחו קרחה בראשם והם ענין צער ואבלות
"והפכתי" - תמורת שמחת החג יהיה אבל ותמורת השירה יהיה קינהפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"ונעו מלשון תנועה" -
"ישוטטו" - ענין ההליכה אנה ואנה כמו שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה')
מצודת דוד
"ישוטטו" - ילכו אנה ואנה לבקש דברי נבואה ולא ימצאו
"ונעו" - ינועו ללכת מים הדרומי הוא ים סוף שהוא בדרומה של א"י עד הים המערבי ומגבול הצפוני עד גבול המזרחי ר"ל אפי' בא"י תפסק הנבואהפסוק יג
מצודת ציון
"תתעלפנה" - ענין החלשות והעדר ההרגשה כמו בניך עלפו (ישעיהו נ"א)
מצודת דוד
"בצמא" - בעבור הצמאון יתעלפו הבחורים והבתולות כי לא ימצאו מים לשתות כאשר ילכו בגולה
"ביום ההוא" - הוא יום הפורעניותפסוק יד
מצודת ציון
"באשמת" - מל' אשם וכן תקרא העכו"ם כן מאשמת עובדיה וכן תקרא פשע עש"ז כמ"ש והפשע שמה (דנייאל ח)
"עוד" - ענין זמן רב ודוגמתו ויבך על צואריו עוד (בראשית מ"ו)
מצודת דוד
"ונפלו" - לכן יפלו ולא יקומו עוד ר"ל בזמן בית השני לא יקומו אבל בגאולה העתידה יקומו כולם יהודה ואפרים
"וחי דרך" - ר"ל חי הולכי דרך באר שבע אל המזבחות שעמדו שם לעכו"ם כמ"ש ובאר שבע לא תעבורו (לעיל ה')
"הנשבעים" - ר"ל כי הם הנשבעים בעגל של שומרון ובשבועתם יאמרו זה לזה הריני נשבע חי אלהיך העגל העומד בדן
<< · מצודות על עמוס · ח · >>