מ"ג צפניה א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות צפניה


<< · מ"ג צפניה א · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַפִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

יוֹם שׁוֹפָרָא וְיַבָּבָא עַל קִרְוַיָא כְרִיכָתָא וְעַל רָמָתָא מְנַטְלָתָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יום שופר ותרועה", שיריעו לקראת המלחמה בכל הערים הבצורות שיכינו עצמם לקראת האויב, כ"ז קול הגבור הצורח בקול מר:


ביאור המילות

"שופר ותרועה". השופר סימן מלחמה וזה על הערים הבצורות, התרועה סימן השבר וזה על הפנות הגבוהות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יום שופר ותרועה" - אז יהיה נשמע קול שופר מן הכשדים הצרים על הערים הבצורות וגו'

מצודת ציון

"הפנות" - הם המגדלים שדרכם לעמוד בפנות וזויות המבצר

<< · מ"ג צפניה · א · טז · >>