מ"ג הושע ח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־הֵ֙מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי אִינוּן גְלוֹ לְאַתּוּר עַל דַהֲלִיכוּ בִרְעוּת נַפְשְׁהוֹן כָּעֲרָד מָרוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל אִתְמְסַרוּ בְּיַד עַמְמַיָא דִרְחִימוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרא בודד לו" - נעשו כפרא שהולך בודד לעצמו שואף רוח ממקום למקום לנוד

"התנו אהבים" - י"ת לשון תנים כמו ערוד זה שהולך במדברות שאפו רוח כתנים לקנות להם אוהבים נואפים זרים

"התנו" - אידגרוניו"ט בלע"ז ויש לפרש לשון אתנן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי" מבאר מה היה הסבה לזה, שזה היה מפני שהם השתעבדו למלכי אשור ואח"ז בגדו בבריתם ושלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים להתקשר עמהם נגד אשור וזה העלה עליהם חמת מלך אשור (כנ"ל ז' י"א), וז"ש "כי המה עלו לאשור", וקבלו עליהם את מלכותו, ואח"ז "אפרים התנו אהבים", אח"ז נתן אתנן למלך מצרים, כזונה שיש לה בעל והיא נותנת אתנן לזונים אחרים לבקש מהם אהבה לעזוב את אישה ולמרוד בו. ואמר "פרא בודד לו" ר"ל גם פרא למוד מדבר שיוצא ומתרחק ממקומו, כמ"ש (ירמיה ב') פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח, בכ"ז הגם שינוע ממקומו דרכו ללכת בודד והוא שונא האהבה והחברה להיות לו רעים רבים, לא כן אפרים שנדמה לפרא למעשיו וכמוהו אהב לנוע ממקומו, הם בקשו רעים רבים ונתנו אתנן לבקש אהבים:


ביאור המילות

"התנו". מלשון אתנן (כנ"ל ב' י"ד). וכן גם כי יתנו בגוים, ושם אהבים ברבים בא על אהבת המשכב, אילת אהבים, נתעלסה באהבים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פרא" - המה כפרא ההולך בדד ויחידי באות נפש מבלי עצה ומבלי מנהיג

"התנו אהבים" - נתנו למלך אשור אתנן דרך אהבה למען יעזור להם

"עלו אשור" - לבקש מהם עזרה

מצודת ציון

"פרא" - הוא חמור הבר

"בודד" - מלשון בדד ויחידי כמו איכה ישבה בדד (איכה א)

"התנו" - מלשון אתנן זונה ואמר בלשון בזיון

<< · מ"ג הושע · ח · ט · >>