מ"ג צפניה ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות צפניה


<< · מ"ג צפניה ג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְבִיאֶ֙יהָ֙ פֹּֽחֲזִ֔ים אַנְשֵׁ֖י בֹּֽגְד֑וֹת כֹּהֲנֶ֙יהָ֙ חִלְּלוּ־קֹ֔דֶשׁ חָמְס֖וּ תּוֹרָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

נְבִיֵי שִׁקְרָא דִי בְגַוָהּ בָּאֲשִׁין גַבְרִין שָׁקְרִין כַּהֲנָתָא מַפְסִין קוּדְשָׁא חָטְפִין בְּאוֹרַיְתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמסו תורה" - לא הורו אותה לשואליהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נביאיה", הם "פוחזים" וריקים, והם "אנשי בוגדות" הם אנשים לנשים הבוגדות בבעליהן ומזנות עמהם, "וכהניה", שעליהם מוטל לשמור את המקדש וקדשיו.

"הם חללו קדש", וגם תחת שעליהם מוטל ההוראה, הם "חמסו תורה":

ביאור המילות

"פחזים". כמו אנשים רקים ופוחזים קלי הדעת, "בגדות", שם תואר לנקבה:

"ואנשי". כמו המבלעדי אנשינו עשינו (ירמיה מ"ד), אשר געלי אנשיהן (יחזקאל ט"ז מ"ז) איש האשה, אנשים של נשים בוגדות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהניה" - כהני המקדש חללו את הקודש ומבזין אותו

"חמסו תורה" - הסירו את התורה ולא למדוה את העם ועל הכהן ללמד כמ"ש כי שפתי כהן וגו' תורה יבקשו מפיהו (מלאכי א)

"נביאיה פוחזים" - נביאי הבעל המה קלי הדעת ואנשי בוגד

מצודת ציון

"פוחזים" - קלי הדעת וכן אנשים ריקים ופוחזים (שופטים ט)

"בוגדות" - מלשון בוגד

"חללו" - ענין בזיון

"חמסו" - ענין הסרה כמו ויחמוס כגן שכו (איכה ב)

<< · מ"ג צפניה · ג · ד · >>