מ"ג הושע ג א

מ"ג הושע · ג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אלי עוד לך א‍הב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי עוֹד לֵךְ אֱ‍הַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת כְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהֹוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַאֲמַר יְיָ לִי עוֹד אֱזֵיל אִתְנַבֵּי נְבוּאָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל דְאִינוּן דָמָן לְאִתְּתָא דִרְחִימָא עַל בַּעֲלָהּ וּמְזַנְיָא עֲלוֹהִי וְכָל כְּדֵין רָחֵים לָהּ וְלָא צָבֵי לְמִפְטְרָהּ כֵּן רְחִימַת יְיָ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִינוּן מִתְפְּנָן בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא בְּרַם אִם יְתוּבוּן יִשְׁתְּבֵיק לְהוֹן וִיהוֹן דָמָן לִגְבַר דְאִשְׁתְּלֵי וַאֲמַר מִלָא בְּחַבְרֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אהובת רע" - חביבה על בעלה ואהובה לו והיא מנאפת תחתיו כאהבת הקב"ה את ישראל והם זונים תחתיו אל אלהים אחרים "אשישי ענבים" - פי' מנחם גביעי יין אוהבים להשתכר ביינם ואינם עוסקים בתורה וכן מצינו שמוכיחם במקום אחר על כך השותים במזרקי יין (עמוס י)

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויאמר ה' אלי:    אחר שהשלים הנביא דברי נחמה, שב לדברי תוכחה כנגד בני דורו, וכן דרך הנביאים לדבר בדבריהם תוכחה ונחמה. ואמר עוד, כי כבר אמר לו שיקח אשת זנונים ועתה דבר לו משל אחר, ואמר "לך אהב אשה" והנה היא תהיה "אהובת ריע" שאתה תאהבנה ותהיה לה לריע והיא תהיה "מנאפת" אחר כן עם אחרים, והמשל הראשון היה על ירבעם בן נבט והבאים אחריו שזנו מאחרי ה' והניחו עבודת בית המקדש ועבדו העגלים, אחר כן, בא אחאב והוסיף להרע ועשה בעל ואשרה, ועתה הוסיף במשל זה באהבת האל יתברך את ישראל מקדם כאדם האוהב את האשה החביבה עליו שהיא אהבה גדולה כי לא כל אשה יאהב אדם בשוה כמו שנאמר ביעקב (בראשית כט, יח): "ויאהב יעקב את רחל", ואמר דוד (שמואל ב א, כו): "מאהבת נשים" והם שתי נשיו שהיו חביבות עליו, ועם כל זה פנו אל אלהים אחרים:

ואוהבי אשישי ענבים:    ותחת אשר היה להם לאהוב תורת ה' ומצותיו ולהגות באהבתה תמיד כי היא המלמדת הדרך הטובה והישרה, פרקו מעליהם עול תורה ואהבו תענוגי העולם ותאותם שתיית היין (משלי כ, א): "כל שוגה בו לא יחכם", ואמר הנביא עליהם (ישעיהו כח, א): "הוי עטרת גאות שכורי אפרים", ואמר (ישעיהו ה, יא): "הוי משכימי בבקר שכר ירדופו מאחרי בנשף יין ידליקם".

ופי' "אשישי ענבים" - יין ענבים, ויונתן תירגם "ואמר ה' לי וגו'" (תרגום יונתן הושע, ג):

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"רע" - חבר ועל הבעל יאמר ודוגמתו והיא חברתך (מלאכי ב')

"פונים" - מלשון הפנה וסבוב

"אשישי" - כוסות וגביעים כמו סמכוני באשישות (שיר השירים ב')

"ענבים" - ר"ל יין ענבים 

מצודת דוד

"ואהבי" - והם אוהבים כוסות מיין ענבים ומשתכרים ובהסתת השכרות המה רודפים אחרי עבודת גלולים ולפי שהמשילם לאשה זונה אחז בזה הלשון כי היין מביא לידי ניאוף

"כאהבת ה'" - ר"ל וזה יהיה לרמז כמו שה' אהב את ישראל והם זונים תחתיו לפנות אחרי עבודת גלולים

"אהובת רע" - ר"ל האשה תהיה אשר מאז היתה לאיש היתה אהובה לבעלה ועכ"ז היתה מנאפת תחתיו

"אהב אשה" - ר"ל תהיה ישרה בעיניך לקדשה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ויאמר ה' אלי עוד", אחר המשל הראשון שהמשיל את ישראל כאשת איש הזונה מתחת בעלה וצוה אל הנביא שיקח ג"כ אשה בדרך נשואין שהיא זונה מתחת אישה. בא אל הנביא ציוי אחרת, "לך אהב אשה אהובת רע ומנאפת" שיאהב אשה בדרך אהבה לא בדרך קיחה ונשואין כהאשה הראשונה שלקח בדרך נשואין, ושלא תהיה אשת איש הזונה מתחת בעלה רק תהיה פנויה שאין לה בעל בדרך נשואין, רק יש לה ריע שהיא אהובה ממנו ביותר והיא מנאפת בעד אתנן גם עם אנשים אחרים חוץ מן הריע, והגם שלא תקרא בשם זונה כי אין לה בעל בכ"ז היא בוגדת בהריע האוהב אותה, וזה יהיה משל אחר להמשיל בו את ענין עדת ישראל אחר גלותם, שאז שלחם ה' מעל פניו ובטל את האירוסין הקודמים ונעשית כפנויה, והיא אחר שאמר לא עמי אתה, ומאז היא מנאפת לא זונה, כי אין לה בעל קבוע, ובכ"ז היא אהובת ריע, שהגם שאין ה' אוהב אותה כאהבת בעל הוא אוהב אותה כאהבת ריע, שהגם שאין אהבתו אליה בפרהסיא הוא אוהב אותה ומשגיח עליה בצנעה בהשגחה נסתרת, והם זונים מאחריו, וז"ש "כאהבת ה' את בני ישראל", שהנמשל של אהובת ריע הוא אהבת ה' את בני ישראל בגלותם שאינו בעל וארוס שלהם רק כאהבת ריע את פלגשו. ושבאופן זה יקח הושע אותה להיות רעיה שלו לא שתהיה אשתו, והנמשל של מנאפת היא מה "שהם פונים אל אלהים אחרים" שפונים מן ה' הריע שלהם לעבוד ע"ז, והם "אוהבי אשישי ענבים", שאינם עוד במדרגה הקודמת שהיה הבעל נותן לה מזונותיה והיא הלכה אחרי המאהבים בחשבה שהם הנותנים לה מזונות, כמ"ש אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי, כי עתה בגלות אין לה מזונות קבועים לא מן הריע שאינו בעלה, ולא מן המאהבים כי גם מאהבים אין לה, רק היא דומה כקדשה פחותה שתזנה בעבור כוס יין שיתנו לה המנאפים עמה, כי הם אוהבים שלה ע"י אשישי ענבים. וכן ישראל בגלותם פונים מה' בעבור דבר מועט. כמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה מרוב כל ועבדת את אויביך ברעב ובצמא וכו':

ביאור המילות

"אהבת רע". הריע של האשה והרעיה של האיש הוא בלא קדושין, זה דודי וזה רעי, יפה את רעיתי:

"מנאפת", כבר בארתי (אילת השחר כלל תקכ"ח ובכ"מ) ששם זונה בא מצד היציאה מרשות בעלה, ועקרו על האשת איש, ושם מנאפת בא על פעולת הניאוף ויבא גם על הפנויה:

"אשישי". שם מדה של יין, כמו סמכוני באשישות, וחסר הנסמך, אשישי יין ענבים:

 

מ"ג הושע · ג · א · >>