מ"ג זכריה ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת עֲו‍ֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי הָא אַבְנָא דִיהָבֵית קֳדָם יְהוֹשֻׁעַ עַל אַבְנָא חֲדָא שַׁבְעָא עַיְנִין חֶזְיָאן לָהּ הָא אֲנָא גָלֵי חֶזְיָתָהָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְאַעְדַי יַת חוֹב אַרְעָא הַהִיא בְּיוֹמָא חָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי הנה האבן" - יסוד הבית אשר יסדתם בימי כורש ובטלו על ידיכם ואותו היסוד ועובי החומה היה מעט בעיניכם כמו שמפורש בעזרא ובנבואת חגיי

"על אבן אחת שבעה עינים" - סופו להרחיב על א' שבעה וכן ת"י על אבנא חדא שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים ל' מראו' ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב"ה שבעיניו ולבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו

"הנני מפתח פתוחה" - מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה

"ומשתי" - והסירותי

"ביום אחד" - לא ידעתי איזה יום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנה האבן", בעת שיסדו בנין הבית ע"י זרובבל והכינו את האבן הראשה, היינו את האבן פינה שמניחים ראשונה ביסוד הבנין, מסר זרובבל את האבן ליהושע שהוא יניח אותו בהיסוד, באשר הוא כהן לאל עליון, ויהושע חקק על האבן דמות של שבעה עינים, לרמז בזה ששבעה עיני ה' המשוטטים בארץ, שהוא השפעת שבעה כוכבי לכת שע"י ינהיג ה' ההנהגה הטבעיית הסדורה מן ימי בראשית להנהיג בם את עולמו ועל ידם ישיגח בעולמו, יהיו חקוקים עתה על אבן זה, דהיינו על המקדש אשר יבנו בו, שמעתה תהיה השגחת ה' ע"י המקדש אשר ישכן שם ומשם ישגיח בעולמו. והנה שבעה עינים אלה שהם המשגיחים באמצעות ז' כוכבי לכת הם מושכים את שפעם משבעה עינים עליונים וגבוהים מהם גבוה מעל גבוה, עד שבעה ספירות הבנין שמשם תרד השפע וההשגחה דרך עינים התחתונים שהם ז' כוכבים, ובמה שחקק באבן הזה שבעה עינים רמז ג"כ למשוך אל האבן הזה עינים ההשגחיים העומדים בראש, (וידוע ששבעה עינים העליונים ישפיעו אל אבן הראשה הידועה שהוא מדת מלכות שהוא אבן אשר מאסו הבונים, עז"א על אבן אחת שבעה עינים), ע"ז אמר אליו ששבעה עינים אשר חקק יהושע על האבן היסודי הם מעשה ב"ו ולא יתקיימו, כי בזה"ז מושלים עינים התחתונים שהם הכוכבים והמערכת, אבל בעת שאביא את עבדי צמח אז "הנני מפתח פתוחה", אז אפתח אני פתוחי חותם הזה וציור העינים, וכמו שיבאר זה במחזה שראה אח"ז, ואז "משתי את עון הארץ ההיא" כי אז לא יחטאו עוד ועונות הקודמים אסלח, ואז.

ביאור המילות

"מפתח פתוחה". כמו ופתחת עליהם שמות בני ישראל (שמות כ"ח), שיחקוק צורת עינים על האבן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשתי וגו' ביום אחד" - ר"ל בפעם אחת אסיר עון הארץ ההיא כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד ולא ימצא עוד עון

"הנני מפתח פתוחה וגו'" - המקום ב"ה בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם ר"ל הוא יתן כח ועזר על המלאכה

"על אבן אחת" - ועל כל אבן מאבני הבנין יהיה שבעה עינים ר"ל שמירות רבות יהיה מאת המקום ב"ה על הבנין ההוא

"כי הנה האבן וגו'" - ר"ל מוכן הוא האבן ההושם ביסוד בנין בית העתיד ע"י כ"ג מזרע יהושוע אשר יכהן אז ר"ל כבר הגזירה ההיא גזורה

מצודת ציון

"שבעה עינים" - ר"ל הרבה וכן שבע יפול צדיק (משלי כד)

"מפתח פתוחה" - ענין חקיקת הציור כמו ויודע לפתח פתוחים (דברי הימים ב ה')

"ומשתי" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות יג)

<< · מ"ג זכריה · ג · ט · >>