מ"ג נחום א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחום


<< · מ"ג נחום א · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה ארך אפים וגדול [וגדל] כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול [וּגְדָל] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וגדול וּגְדׇל־כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהֹוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

יְיָ מַרְחֵיק רְגַז וּסְגִי חֵילָא קֳדָמוֹהִי עֲתִיד יְיָ לְאִתְפְּרַע וּסְלַח לִדְתַיְבִין לְאוֹרַיְתָא לִדְלָא תַיְבִין לָא מְזַכֵּי יְיָ בְּעַלְעוֹלָא וּבְרוּחַ מְדַבֵּר וַעֲנַן אֲמִיטְתָא כַּבֵּישׁ קֳדָמוֹהִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' ארך אפים וגדל כח" - גדל כח הוא והיכולת בידו להנקם ואשר לא מיהר נקמתו לפי שארך אפים הוא ומכל מקום נקה לא ינקה

"ה' בסופה ובסערה דרכו" - הם שלוחיו להפרע מהבבליים שנאמר במצרים (שמות יד) ברוח קדים עזה ובדור המבול (איוב ד) מנשמת אלוה יאבדו בצור נאמר (יחזקאל כו) רוח קדים שברך

"וענן אבק רגליו" - גם הוא דרך נקמתו (שמות יד) וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן (יחזקאל ל) היא ענן יכסנה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' ארך אפים". באר ענין הנטירה, שבזה הוא מאריך אף ואינו מעניש תיכף, וזה מצד שהוא "גדל כח", כמ"ש ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים, שהארכת האף מורה על גודל כחו לסבול עתה ולהעניש תמיד בעת שירצה, כי בשר ודם אי אפשר לו להאריך אפו מצד קוצר כחו לסבול. ומצד שמתירא שלמחר לא יהיה בכחו להעניש כי אין כחו מתמיד אבל ה' מצד שהוא רב כח מאריך אף, ובכ"ז "ונקה לא ינקה" כי סופו להעניש ולהשמיד את אויביו עת תתמלא סאתם, ורצה בזה שמה שהאריך ה' לנינוה מעת נבא עליה יונה, הגם שאז לא שבו רק מן החמס אשר בכפיהם ולא שבו מעבודת אלהים אחרים כמש"ש, כי על עבודה זרה וכפירה והכחשת האמונה ממתין עד שיתמלא סאתם ולא שלם עונם עד הנה, ורק על החמס שבזה נקראים בשם צרים רצה להאבידם תיכף בעוד ארבעים יום, ע"כ הציע מדת ה' והנהגתו בעונשי הרשעים ואיך האריך להם אפו עד שבא קצם, עתה יתחיל להציע איכות ענשו ונקמתו, ומצייר ביאת ה' והתגלותו להשמיד את הרשעים בשלוש מדרגות זו אחר זו, וכל מדרגה יצייר בציור אחר נורא ומרעיש ומבהיל מאד, והוא, כי הלביש מליצתו בחזיונות מבהילים כאילו ארבעה האיתנים מצוקי ארץ שהם ארבעה היסודות יוצאים אתו להחריב ולהשמיד את כל פני האדמה, (מדרגה אחת) יצייר התעוררות ה' לירד מגבהי מרומים אל הארץ להחריב אותה, ויצייר הליכות אלי מלכי בקדש עם שני היסודות אשר בו יציירו המליצים את דרכו והלוכו, שהוא יסוד הרוח ויסוד המים, ועז"א "ה' בסופה ובשערה דרכו", הדרך שילך אל הארץ היא בסופה ובסערה, והיא רוכב על עב קל הנושא יסוד המים שהוא "הענן", והוא "אבק רגליו" כאילו בהליכתו במרוצה מעלה אבק והוא הענן ר"ל שאז יתעוררו שני יסודות המחריבים הישוב לפעמים, כמו סער מתחולל עוקר הרים ומשבר סלעים, או זרם עננים ושטף ומבול מים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וענן אבק רגליו" - ר"ל הגזירות הבאות מסבתו אל העכו"ם הם לו לחושך ואפלה כענן והמשילם לאבק הנופל מתחת הרגלים

"בסופה ובשערה דרכו" - הלוכו הוא ברוח סופה וסערה ר"ל כשבא לענוש העכו"ם מביא רוח סופה וסערה להניעם ולכלותם מהר

"ונקה לא ינקה" - אבל הוא אינו מנקה לותר על הרשע מכל וכל

"ה' ארך אפים" - ר"ל הן אמת שה' מאריך אף ואינו ממהר לפרוע גמול הרשע עם כי הוא גדול כח ובידו להפרע בכל זמן

מצודת ציון

"בסופה" - כן יקרא רוח החזק

"ובשערה" - כמו בסערה בסמ"ך וגם הוא רוח חזק

"אבק" - עפר דק

<< · מ"ג נחום · א · ג · >>