מ"ג זכריה יד יב
כתיב:
וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם.
מנוקד:
וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהֹוָה אֶת כׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם.
עם טעמים:
וְזֹ֣את ׀ תִּהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"המגפה" - ענין הכאה
"צבאו" - ענין קבוץ חיל עם
"המק תמקנה" - ענין המסה כמו ונמקתם בעונותיכם (יחזקאל כד)
"בחוריהן" - מלשון חור ובקיעה
מצודת דוד
"אשר צבאו" - אשר יחנו על צבאם לצור על ירושלים
"המק בשרו" - בשר כ"א ימס כשהוא עומד על רגליו ולא נפל למשכב
"בחוריהן" - במקום שהן יושבות
"בפיהם" - בפי כל אחד ואחד
"וזאת תהיה" - באופן זה תהיה המגפה וגו'