מ"ג זכריה יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה יב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָ֥מְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔‍ִם בַּיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיֵימְרוּן רַבְרְבֵי יְהוּדָה בְּלִבְּהוֹן אִשְׁתְּכַח פוּרְקַן לְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם בְּמֵימְרָא דַייָ צְבָאוֹת אֱלָהָהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמצה לי יושב ירושלם וגו'" - יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרו", אז יקום משיח בן יוסף ובני יהודה יתחזקו אז, ולפי דברי חז"ל שג' פעמים עתיד גוג לבא על א"י, הנה בפעם הראשון יכה כל סוס בעורון, ובפעמים האחרונים יתחזקו בני יהודה "ואלופי יהודה יאמרו בלבם שיושבי ירושלם", שהם צדיקים הם "יתנו להם אומץ" בצדקתם ובבטחונם "בה' אלהיהם":


ביאור המילות

"אמצה", שם במשקל שלוה עולה, הם אומץ וחוזק לי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרו וגו'" - אלו הבאים עם הצובאים על העיר בראותה שאינם נזוקים עם הצובאים יאמרו בלבם הנה יושבי ירושלים חזקו אותי בהפגיעם בה' להתפלל עלי שלא אהיה נלקה עמהם כי יודעים המה שבאתי הנה שלא בטובתי ולא יתלו הדבר בזכות עצמם כ"א בזכות יושבי ירושלים

מצודת ציון

"אלופי יהודה" - שרי יהודה כמו אל תבטחו באלוף (מיכה ז)

"אמצה" - מלשון אומץ וחוזק

<< · מ"ג זכריה · יב · ה · >>