מ"ג זכריה ב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · ב · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָחַל יְהוָה אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָ͏ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָחַ֨ל יְהֹוָ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ חֶלְק֔וֹ עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיַחְסִין יְיָ לִדְבֵית יְהוּדָה חוּלַקְהוֹן עַל אַרְעָא דְקוּדְשָׁא וְיִתְרְעֵי עוֹד בִּירוּשְׁלֵם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונחל ה' את יהודה" - לנחלתו ולחלקו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ונחל ה'" - המקום ינחל את יהודה כמאז להיות חלקו לעולם על אדמת הקודש ולא יגלו עוד ממנה

"ובחר עוד ירושלים" - להשכין שם שכינתו כמאז

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונחל ה' את יהודה חלקו", מבואר ביחזקאל (סי' מ"ה וסי' מ"ח) כי בחלוקת הארץ לעתיד ירימו תרומה את חבל הארץ שהיתה נחלת שבט יהודה ויהיה קדש ה', ששם יעמוד המקדש וסביב לו יהיה מושב הכהנים והלוים ועיר ירושלים שלעתיד שתהיה רחוקה מן המקדש מ"ה מיל והנותר ברצועה בארך יהיה שייך אל המלך המשיח ויהיה ג"כ תרומת קדש, ויהודה יקח חלקו מצפון לתרומת הקדש, וז"ש שהחלק שהיה ליהודה בחלוקת יהושע על אדמת הקדש ינחל ה', שתהיה נחלת ה', עד "שה' ינחל את יהודה", ר"ל יקח נחלתו שהוא "חלקו" שהיה לו "על אדמת הקדש, ובחר עוד בירושלים" ולא ישנה מקום המקדש הגם שעי"ז יצטרך לקחת חלקו של יהודה, כי תרומת הקדש תשתרע ברוחב ע"ה מיל, כמובאר ביחזקאל שם:

ביאור המילות

"ונחל ה'". לדעת המפרשים הוא כמו והנחיל, וזה זר מאד, שכ"מ שבא פעל נחל בקל הוא על הנוחל לא על המנחיל, וע"כ פי' שה' יהיה הנוחל שיקח חלק של יהודה כמ"ש בפי':
 

<< · מ"ג זכריה · ב · טז · >>