מ"ג נחום ג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחום


<< · מ"ג נחום ג · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֚ם תֹּאכְלֵ֣ךְ אֵ֔שׁ תַּכְרִיתֵ֣ךְ חֶ֔רֶב תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָּ֑לֶק הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לְתַמָן וֵיֵתוּן עֲלָךְ עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּאֶשְׁתָּא יְשֵׁיצוּנִיךְ קָטוֹלֵי חַרְבָּא יִתְכַּנְשׁוּן עֲלָךְ מַשִׁרְיַת עַמְמִין דְסַגִיאִין כְּזָחֲלָא יַחֲפוּנַיִךְ כְּגוֹבָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התכבד" - במטאטי השמיד

"כילק" - הגומר ומכלה כל ירק השדה ויש פותרין התכבד כילק תתכסי בכובד גייסות כילק והתכבדי לשון עם כבד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שם", אבל שם מדי תרמסי בטיט לחזק מבצריך "תאכלך אש" האויב, "והחרב תכריתך ותאכלך כילק" האוכל את עשב השדה, "התכבד כילק", הילק הוא מין ממיני הארבה אשר בצאתו הוא רמה ואחר זמן יתעטף במעטפה (כמו שרוב הרמשים יתעטפו במסוה) וינוח שם זמן מוגבל ואחר יצא מן המעטפה ויתהוה ממנו בעל כנף ואז הוא ממין הארבה ויעוף, עפ"ז מדמה את המון הסוחרים והעמים שהיו נמצאים בעיר נינוה כילק בעוד שהוא רמה וזוחל על הארץ ולא יוכל לעוף, אבל אחר שנכבשה עיר נינוה יצאו מן המעטפה ונעשה להם כנפים ונעשו כארבה שיש להם כנפים ויעופו מן הארץ, וז"ש אתה רוצה "להתכבד כילק" ע"י הסוחרים הזוחלים בעירך כילק הזוחל, אבל "תתכבדי כארבה" כי במהרה יהיה להם כנפים לעוף מן הארץ:


ביאור המילות

"התכבד". מקור, התכבדי צווי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התכבדי כארבה" - כפל הדבר במילים שונות לחוזק הענין

"התכבד כילק" - תהיה מטואט במטאטא כילק המכלה כל הירק

"שם וגו'" - רצה לומר אבל לא תועיל בזה כי שם במבצריך תאכלך האש והחרב תכריתך ותאכלך כילק האוכל עשבי השדה ולא ישאיר מה

מצודת ציון

"כילק" - מין ארבה

"התכבד" - ענין טיטוא וגריפה לנקות ובדרז"ל מכבדים את הבית (ברכות נה)וכן כבד מכל כלי חמדה (לעיל ב)

<< · מ"ג נחום · ג · טו · >>