קטגוריה:נחום ג טו

<< | ספר נחום • פרק ג' • פסוק ט"ו | >>

שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה.

שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה.

שָׁ֚ם תֹּאכְלֵ֣ךְ אֵ֔שׁ תַּכְרִיתֵ֣ךְ חֶ֔רֶב תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָּ֑לֶק הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

שָׁ֚ם שָׁ֚ם - תואר הפועל

צורת יסוד: 8033
מורפ': HD תֹּאכְלֵ֣ךְ תֹּאכְלֵ֣ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3fs/Sp2fs אֵ֔שׁ אֵ֔שׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 784
מורפ': HNcbsa תַּכְרִיתֵ֣ךְ תַּכְרִיתֵ֣ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 3772
מורפ': HVhi3fs/Sp2fs חֶ֔רֶב חֶ֔רֶב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa תֹּאכְלֵ֖ךְ תֹּאכְלֵ֖ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3fs/Sp2fs כַּיָּ֑לֶק כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יָּ֑לֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/3218
מורפ': HRd/Ncmsa הִתְכַּבֵּ֣ד הִתְכַּבֵּ֣ד - פועל, התפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3513
מורפ': HVtv2ms כַּיֶּ֔לֶק כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יֶּ֔לֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/3218
מורפ': HRd/Ncmsa הִֽתְכַּבְּדִ֖י הִֽתְכַּבְּדִ֖י - פועל, התפעל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 3513
מורפ': HVtv2fs כָּאַרְבֶּֽה כָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אַרְבֶּֽה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/697
מורפ': HRd/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

שָׁ֚ם יתיב (משנה, דרגא 3)

תֹּאכְלֵ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

תַּכְרִיתֵ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) חֶ֔רֶב זקף קטן (מלך, דרגא 2)

תֹּאכְלֵ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

כַּיָּ֑לֶק אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הִתְכַּבֵּ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) כַּיֶּ֔לֶק זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הִֽתְכַּבְּדִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

כָּאַרְבֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ, תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב, תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק כמו שלהקת ארבה אוכלת את הצמחייה. הִתְכַּבֵּד פנייה לחֶרֶב שתתכבד באכילה כַּיֶּלֶק, הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

לְתַמָן וֵיֵתוּן עֲלָךְ עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּאֶשְׁתָּא יְשֵׁיצוּנִיךְ קָטוֹלֵי חַרְבָּא יִתְכַּנְשׁוּן עֲלָךְ מַשִׁרְיַת עַמְמִין דְסַגִיאִין כְּזָחֲלָא יַחֲפוּנַיִךְ כְּגוֹבָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"התכבד" - במטאטי השמיד "כילק" - הגומר ומכלה כל ירק השדה ויש פותרין התכבד כילק תתכסי בכובד גייסות כילק והתכבדי לשון עם כבד

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"כילק" - מין ארבה

"התכבד" - ענין טיטוא וגריפה לנקות ובדרז"ל מכבדים את הבית (ברכות נה)וכן כבד מכל כלי חמדה (לעיל ב)

מצודת דוד

"התכבדי כארבה" - כפל הדבר במילים שונות לחוזק הענין

"התכבד כילק" - תהיה מטואט במטאטא כילק המכלה כל הירק

"שם וגו'" - רצה לומר אבל לא תועיל בזה כי שם במבצריך תאכלך האש והחרב תכריתך ותאכלך כילק האוכל עשבי השדה ולא ישאיר מה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שם", אבל שם מדי תרמסי בטיט לחזק מבצריך "תאכלך אש" האויב, "והחרב תכריתך ותאכלך כילק" האוכל את עשב השדה, "התכבד כילק", הילק הוא מין ממיני הארבה אשר בצאתו הוא רמה ואחר זמן יתעטף במעטפה (כמו שרוב הרמשים יתעטפו במסוה) וינוח שם זמן מוגבל ואחר יצא מן המעטפה ויתהוה ממנו בעל כנף ואז הוא ממין הארבה ויעוף, עפ"ז מדמה את המון הסוחרים והעמים שהיו נמצאים בעיר נינוה כילק בעוד שהוא רמה וזוחל על הארץ ולא יוכל לעוף, אבל אחר שנכבשה עיר נינוה יצאו מן המעטפה ונעשה להם כנפים ונעשו כארבה שיש להם כנפים ויעופו מן הארץ, וז"ש אתה רוצה "להתכבד כילק" ע"י הסוחרים הזוחלים בעירך כילק הזוחל, אבל "תתכבדי כארבה" כי במהרה יהיה להם כנפים לעוף מן הארץ: