המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵ֤י מָצוֹר֙ שַֽׁאֲבִי־לָ֔ךְ חַזְּקִ֖י מִבְצָרָ֑יִךְ בֹּ֧אִי בַטִּ֛יט וְרִמְסִ֥י בַחֹ֖מֶר הַחֲזִ֥יקִי מַלְבֵּֽן׃
"מי מצור", מתלוצץ על התעסקם לחזק את מבצריהם ולהשגב בתוכם, אומר הרוצה להסגר במצור צריך להיות לו יאורי מצור שיהיו מים מוכנים לו בשפע, ואתה אין לך מים מזומנים "רק מי מצור שאבי לך", כשואב מים בכלים שהם מועטים, וגם לא יעמדו ימים רבים כי יסרחו, "חזקי מבצריך" כי אינם חזקים, ואמר ע"ז בדרך הלצה "באי בטיט ורמסי בחמר" כי הטיט אינו ראוי לעשות ממנו לבנים, שהם נעשים מן החמר לא מן הטיט הנדוש ברגלי אדם, שהלבנים הנעשים מן הטיט יתפוררו ויהיו כאבק. ואתה שאין לך חמר לעשות ממנו לבנים, בואי בטיט ורמסי בחמר, תרמסי את הטיט כאילו ע"י הרמיסה יעשה חזק כחמר, ואני אומר לך "החזיקי מלבן" צריך את להחזיק היטב את המלבן שלא תתפורר הלבנה לפרורים, כי באמת נעשה מטיט:
ביאור המילות
"בטיט", בחמר התבאר (ישעיה י' ו', מ"א כ"ה), שהטיט אין ראוי לבנין רק החמר עיי"ש: