מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
חבור עצבים אפרים הנח לו.
מנוקד:
חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ.
עם טעמים:
חֲב֧וּר עֲצַבִּ֛ים אֶפְרָ֖יִם הַֽנַּֽח־לֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לדף התרגום על כל הפרק •
אִתְחַבָּרוּ לְטַעֲוָתָא בֵּית יִשְׂרָאֵל שְׁבָקוּ לְהוֹן יַת פּוּלְחָנָא:
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חבור עצבים אפרים " - נצמד לע"א ואי אפשר לו לפרוש לפיכך הנח לו אתה הנביא ולא תנבא להוכיחו כי לא יועיל
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"עצבים " - כן יקראו העכו"ם על כי המה מעציבים לב עובדיהם קוראים להם ואינם עונים
"
חבור " - הנה אפרים נתחבר הרבה אל העצבים לכן הנח לו ואל תוכיחו כי א"א להפרישו מהם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חבור עצבים אפרים " שהמלך שלהם (שהמלכות נקרא ע"ש אפרים) הוא מחובר אל העצבים ואינו רוצה להפרד מחברתם, כמ"ש בירבעם בן יואש ויעש הרע בעיני ה' לא סר מחטאת ירבעם
(מ"ב שם) לכן אני מצוה אותך אתה יהודה, "
הנח לו ", הפרד ממנו ואל תבואו הגלגל ואל תתערב עמו:
