מ"ג עובדיה א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות עובדיה


<< · מ"ג עובדיה א · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אִם תְּרִים כְּנִשְׁרָא וְאִם בֵּינֵי כוֹכְבַיָא תְּשַׁוֵי מְדוֹרָךְ מִתַּמָן אַחֲתִינָךְ אֲמַר יְיָ:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם תגביה כנשר" – פועל יוצא, והפעול נשוא חסר, והוא מקום שבתך. וככה (תהלים קיג, ה): המגביהי לשבת, וכבר פירשתיו. [ו]הטעם: תגביה מקום שבתך כנשר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם תגביה כנשר" וגם אם "תגביה בין כוכבים", אומר אני לך "שים קנך" שמה! כדי "שמשם אורידך נאום ה'". כי הנופל ממקום נמוך אינו מסוכן כ"כ, ולכן אצוה שתשים קנך בין כוכבים כדי שתגדיל מפלתך, כמי שרוצה להפיל את אויבו ומעלהו למקום גבוה כדי שיפילו משם אל העומק ותשבר מפרקתו, ונבואה זו היא עתידה שבאחרית הימים תגדל מלכות אדום ותגבה למעלה ראש ומשם יוריד אותה ה' אל עמק יהושפט:

ביאור המילות

"שים". הוא צווי כפשוטו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם תגביה כנשר" - אפי' אם תגביה לשבת כנשר העושה מדורו במקום גבוה ואם תשים מדורך בין הכוכבים משם אורידך לארץ ותהיה נמסר ביד העכו"ם

מצודת ציון

"קנך" - מלשון קן והוא מדור העופות

<< · מ"ג עובדיה · א · ד · >>