מעשה אפוד (דוראן)/פרק טז

הפרק הששה עשר

בבנין פעל קל פעל פעלת פעלתי וכו'

להיותי בוחר הקצור, לא ארחיב הדבור בנתינת כללים להתחלפות שמוש הבנינים, אבל נותן דמיונים לבד על זה ממה שנמצא מחלקי הבנינים בכתוב, ומהם תוציא בנקלה הכללים ההם אשר יאריכו המדקדקים בהם דבריהם. ועם נתינת הדמיונים אזכור מה שימצא זר מהם בכתוב, ורצוני בזָר, מה שלא ינהג מנהג הכתוב כפי השרשים המונחים בחכמה זו, לא מה שינהג מנהג הכתוב אבל שהוא אינו כפי מה שיחייב אותו ההקש כפי שרשי החכמה הזאת. כי הזרות כבר יובן על שני פנים – או זר מההקשה או זר מהשמוש. והמשל כי אמרו מנתן העתיד "אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי" (תהלים קלב, ד), "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים" (בראשית כז, כח), "אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן" (בראשית לח, יז) – התי"ו בכל אלה בצירי, הוא כלו זר כפי ההקש. כי הוא יתחייב היות התי"ו בפתח גדול, כי חסרי פ"א שהוא נו"ן זה דרכם – "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו" (בראשית מד, יח), "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל" (במדבר כא, ב). וכן העתידם (צ"ל העתידים) מן אכל ואחז – "וְיֹאכַל לָחֶם" (שמות ב, כ), "יִזַּל מַיִם" (במדבר כד, ז), "יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח" (איוב יח, ט). וההקש יחייב היותם על דרך "וְאַתָּה תֶּאְזֹר" (ירמיהו א, יז), "וְלֹא נֶאֱסֹף" (ויקרא כה, כ), "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף" (בראשית מו, כט). וזה כלו אינו זר מהשמוש אבל מההקש. ואמנם אמרו "וַאֲנַחְנוּ נִתַּן לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף" (שופטים טז, ה) בפתח התי"ו הוא כפי ההקש, אבל שהוא זר מהשמוש והמנהג. וכבר כתב כל זה החכם ר' יונה (הרקמה שער יד). והנה הדמיונים שאתן יהיו באופן שתשיג מהם אופני התחלף השמוש בכל הכ"ח סוגים הנזכרים במה שימצא מהם בבנין-בנין.

ואתחיל בקל. וכבר קדמה הסבה במה שנקרא הבנין הזה קל (לעיל פרק יא). והוא נמצא בשלמים והנחים על שני פנים: פָּעַל – הפ"א קמוצה והעי"ן פתוחה, ופָעֵל – העי"ן צרויה – "חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב" (בראשית לד, יט), "כִּי לֹא חָמֵץ" (שמות יב, לט), "כִּי זָקֵן יִצְחָק" (בראשית כז, א), "מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד). אמנם בגזרות שהעי"ן פתוחה היא על הרוב. ולפעמים היא קמוצה, וזה בהעמדה באתנח וסוף פסוק – "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א, א), ובזולת העמדה – "שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל" (שמואל א ז, יז), "טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ" (הושע ו, א), "וְיָרֵחַ עָמָד" (יהושע י, יג), "קֹרֵא דָגָר" (ירמיהו יז, יא), "אֲשֶׁר זָמָם" (איכה ב, יז). והנה נמצא בנחי הפ"א שהוא יו"ד אופן שלישי מהשמוש לבנין זה, והוא "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף" (בראשית מה, א), "יָגֹרְתִּי כָל עַצְּבֹתָי" (איוב ט, כח), "יָקֹשְׁתִּי לָךְ" (ירמיהו נ, כד). ואמנם הסכימו המדקדקים על שהאופנים האלה הם לפָעַל קל, לפי שאי אפשר ליחס זה לזולתו מהבנינים, כי הם משמוש הקל לסבה אשר בעבורה הוא קל. וכבר התבאר עם שהחלוף הזה בלתי נמצא בכל מה שיבנה מאלה הפנים זולת בקצת העוברים ובשמות הפעלים, והעתידים ישובו באלה לדמות מה שיבנה מפָעַל העי"ן פתוחה, וקצת העוברים גם כן. אמרו "וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים" (שמות ט, יא), "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ" (בראשית כה, כד), "כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ" (משלי כג, כב), "זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי" (שמואל א יב, ב), "חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ" (איוב לג, לב). ומפני זה לא עשו מהם בנין כשיאמרו בִּנְיַן פָּעֹל קַל או פָּעֵל קַל העי"ן צרויה, ועשו מהם פנים לפָעַל קל. ושמות הפועלים או הפעולים נמשכו על דרך העוברים, תאמר יָכוֹל או יְכוֹלִים יְכוֹלָה או יְכוֹלֶת. ומפני זה אמרו החכמים ז"ל: "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת" (במדבר יד, טז) – כביכול תשש כחו כנקבה (ברכות לב א), כי לקחו "יְכֹלֶת" שם הפועלת. והפנים מפָּעַל העי"ן פתוחה כשיבא בהעמדה יהיה על דמיון פָּעֵל העי"ן צרויה, אמר מ"דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק" (איכה ד, ד) "וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה" (איוב כט, י), ומ"יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו" (דברי הימים א ה, ב) – "מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב א, כג). וכן פָּעֵל העי"ן צרויה, עם שובו לדמיון פָּעֲלָה ב"וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ" (ויקרא יב, ז), כשיבא בהעמדה ישוב לאופנו – "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (שם פסוק ח).

ואחר שהתבארו הפנים לפָעַל קל, הנה אתן דמיונים מהכתוב לכל מה שבא מבנין זה, מבלתי שאאריך לבאר על מה זה יורה כל מלה שבאה [בשמוש] זה הבנין, לפי שכבר התבאר מכח מה שקדם, וגם שהוא כמפורסם ונודע אצל הכל, ולא אטפל כמו שאמרתי לנתינת הכללים על זה כמו שעשו כל המדקדקים, כי במעט התבוננות תשיגם בעמדך על הדמיונים. המשל, באתן הדמיון לנחי הפ"א מבנין התפעל – "וְהִתְוַדָּה עָלָיו" (ויקרא טז, כא), "בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף" (בראשית מה, א), הנה כבר תשיג כי בקצת מהסוג הזה תשוב היו"ד וי"ו בבנין הזה, והם עשו מזה כלל. וכן מכל סוג וסוג תוכל לעשות כללים מהדמיונים שתדע, ואין צורך בהאריך המאמר בזה, ולכן אתן הדמיונים כפי מה שידעתי.

הדמיון לעוברים מהשלמים – "פָּקַד אֶת שָׂרָה" (בראשית כא, א), "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ" (תהלים סה, י), "לוּא קָרַעְתָּ" (ישעיהו סג, יט), "שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי" (שמואל ב כב, כב), "עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ" (איוב כא, ז), "כָּרְתוּ יַעְרָהּ" (ירמיהו מו, כג), "וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (בראשית מב, כא), "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה" (במדבר יא, ה), "זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם" (איכה א, ז), "דָּרְשָׁה צֶמֶר" (משלי לא, יג), "לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ" (יחזקאל כג, מ).

שמות הפועלים – "פֹּקֵד עֲוֹן" (שמות כ, ה), "הִנְנִי גֹרֵשׁ" (שמות לד, יא), "הַבּוֹטֵחַ בַּייָ" (תהלים לב, י), "שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה" (יחזקאל ח, יז), "שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ד, ד), "וְחֹסֶמֶת הִיא" (יחזקאל לט, יא), "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב" (שיר השירים ה, יב), "עֹמְדוֹת הָיוּ" (תהלים קכב, ב).

שמות הפעולים – "לַמּוֹעֵד שָׁמוּר" (שמואל א ט, כד), "טָמוּן בָּאָרֶץ" (איוב יח, י), "בְּרוּכִים אַתֶּם" (תהלים קטו, טו), "וְיֵין עֲנוּשִׁים" (עמוס ב, ח), "אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה" (שמואל ב כב, לא), "אִשָּׁה עֲצֻרָה" (שמואל א כא, ו), "וְטוּר כְּרֻתֹת" (מלכים א ו, לו), "חֲמוּדֹת כַּזָּהָב" (עזרא ח, כז).

המקור על פנים מתחלפים – "שְׁלַח אֶצְבַּע" (ישעיהו נח, ט), "אַחֲרֵי שְׁכַב" (מלכים ב יד, כב); "לְמַעַן תְּפֹשׂ" (יחזקאל יד, ה), "זְכֹר מִלְחָמָה" (איוב מ, לב), "לַעֲקוֹר נָטוּעַ" (קהלת ג, ב); ו"עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא, כב), "רָצֹחַ וְגָנֹב" (הושע ד, ב); וביו"ד "לְדַרְיוֹשׁ הַדָּבָר" (עזרא י, טז). ובה"א על פנים מתחלפים – "וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה" (שמות ל, יח), "לְמָרְטָה לִתְפֹּשׂ" (יחזקאל כא, טז); "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים" (הושע ה, ב); "לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי" (יחזקאל ח, ו) – החי"ת חטופה. "לְחֻמְלָה עָלָיִךְ" (יחזקאל טז, ה). ועם הכנויין – "עַד חֻמְצָתוֹ" (הושע ז, ד), "לְרִבְעָהּ תֶּבֶל" (ויקרא יח, כג), "לְאַהֲבָה אֶת יְיָ" (דברים יא, יג), "הַעְמֵק שְׁאָלָה" (ישעיהו ז, יא), "פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה" (ישעיהו לב, יא) – הם מקורות לפי שבאו על ה"בֹּטְחוֹת". ועם תוספת נו"ן – "בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי" (אסתר ח, ו). ואפשר היותו שֵם על משקל קָרְבַּן. ובסמיכות הכנויין – "בְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז), "עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד" (עובדיה א, יא), "כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל" (דברים ה, כ), "לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ" (שמות כג, כ), "בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְיָ" (מלכים א יח, יח), "בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל" (יחזקאל כ, ה). ואחשוב לפי שהיה המקור מכלל השמות ויצדק עליו גדר השֵׁם לא גדר הפֹּעַל, על כן באו אופני השמוש בו בכל אלה הפנים. כי אנשי לשון הקדש שומרים הפעלים במתכונתם, ולא יעשו כן בשמות, כמו שכתב הא"ע בפרשת וישמע יתרו (אבן עזרא על שמות יח ג). ואם כשאמר זה בשמות בני אדם, אולי ההקדמה כוללת, ולזה יחד בשמות הפעלים לבד. וגם שהמקור להורות על רוב התחלף שמושו באו בו כל אלה הפנים המתחלפים.

הצווי על פנים מתחלפים – "שְׁלַח לְךָ" (במדבר יג, ב), "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ה, א); "מָשְׁכוּ אוֹתָהּ" (יחזקאל לב, כ); "שִׁכְבָה עִמִּי" (בראשית לט, ז); "זְכוֹר יְיָ" (תהלים קלב, א), "שְׁפֹת הַסִּיר" (מלכים ב ד, לח). ובה"א: "זָכְרָה לִּי" (נחמיה ה, יט); "שֳׁמְרָה זֹּאת" (דברי הימים א כט, יח); "זָכוֹר אֶת יוֹם" (שמות כ, ח), "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ" (דברים טז, א); "זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, ז); "אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה" (דניאל ט, יט); "עֶרְכָה לְפָנַי" (איוב לג, ה), "בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה" (מלכים א יג, ז); "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי" (תהלים לט, יג) – המ"ם חטופה; "שַׂעֲרוּ חָרְבוּ" (ירמיהו ב, יב), "רַחֲקוּ מֵעַל יְיָ" (יחזקאל יא, טו) – כי עי"ן הפעל גרונית. "מִרְקוּ הָרְמָחִים" (ירמיהו מו, ד); "שִׁחֲדוּ בַעֲדִי" (איוב ו, כב) – אם שעי"ן הפעל גרונית ובחטף; "מָשְׁכוּ אוֹתָהּ" (יחזקאל לב, כ); "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד" (בראשית לד, יב). ובהעמדה – "עִמְדוּ עֲמֹדוּ" (נחום ב, ט), "לְכוּ עֲבֹדוּ" (יחזקאל כ, לט); "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ" (ישעיהו מב, יח), "הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ" (ישעיהו כט, ט); "צַהֲלִי קוֹלֵךְ" (ישעיהו י, ל) – כי עי"ן הפעל גרונית. "שִׁמְעִי בַת" (תהלים מה, יא), "פִּתְחִי לִי" (שיר השירים ה, ב); "מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט, י); "שִׂמְחִי וְעָלְזִי" (צפניה ג, יד) – העי"ן חטופה; "קָרְחִי וָגֹזִּי" (מיכה א, טז). ובהעמדה – "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי" (ירמיהו כב, כ); "קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב" (שמואל א כח, ח); "חֲגֹרְנָה שַׂקִּים סְפֹדְנָה" (ירמיהו מט, ג); "שְׁמַעְנָה נָשִׁים" (ירמיהו ט, יט).

העתידים – "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן" (תהלים כו, ו), "וְאֶצְרֹף כַּבֹּר" (ישעיהו א, כה); ובה"א – "אֶשְׁמְרָה דְרָכַי" (תהלים לט, ב); ובחטף – "אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה" (ישעיהו יח, ד), "וָאֶשְׁקֳלָה לָהֶם" (עזרא ח, כה), "וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ" (דניאל ח, יג) – עי"ן הפעל בכל אלה חטופה; "וַיִּפְטַר מִפְּנֵי" (שמואל א יט, י), "וַיִּזְכֹּר יְמֵי" (ישעיהו סג, יא). ותשוב עי"ן הפעל חטופה במקף – "יִקְבָּץ־אָוֶן" (תהלים מא, ז), "יִתְמָךְ־דְּבָרַי" (משלי ד, ד). וכל חולם זה דרכו ישוב חטף במקף. "אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי" (תהלים כב, יב), "כִּי תִכְתֹּב עָלַי" (איוב יג, כו), ובמקף – "וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶם" (ישעיהו נז, ח). וטעה ר' דוד ששם בכל אלה "מַה־תִּפְעָל־בּוֹ" (איוב לה, ו), כי הגזרה הזאת באה על דמיון אפעַל. וכן טעה ב"מַה נִּרְדַּף לוֹ" (איוב יט, כח), כי הוא פתוח. וכן העיד בעל המסורה: נרדף ב' חד קמץ וחד פתח, "יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" (קהלת ג, טו) קמץ, "מַה נִּרְדַּף לוֹ" פתח. "לֹא נִנְחַל אִתָּם" (במדבר לב, יט). ובה"א – "וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו" (שמואל ב יז, ה), ובהעמדה – "בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ" (יחזקאל כו, טז), "יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ" (יואל ב, ח), "חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ" (יחזקאל כו, טז). ובנו"ן "אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן" (רות ב, ט), "שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן" (ירמיהו יז, כד). ובנו"ן "עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (דברים ז, יב), "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי" (דברים א, כב), ובהעמדה "לֹא תִפְרֹמוּ" (ויקרא י, ו), "מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ" (דברים יג, ה). ובנו"ן "רַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשׂוּן" (יחזקאל לד, יח) , "וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ" (בראשית מב, לד), "לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ" (במדבר יג, ב), "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" (שמות ה, ט), "תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ" (איוב יד, יט). ושב החולם שורק ב"וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם" (משלי יד, ג). "לְמַעַן תִּזְכְּרִי" (יחזקאל טז, סג), "אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי" (ירמיהו מז, ז), ובחטף "וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם" (יחזקאל טז, לג), בשורק "לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה" (רות ב, ח), ואפשר היותו מגזרת "מֵעֲבוּר הָאָרֶץ" (יהושע ה, יא). ובהעמדה "אַל תִּכְלָאִי" (ישעיהו מג, ו), "בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי" (ישעיהו נד, ד). ובנו"ן –"וּבוֹ תִדְבָּקוּן" (דברים יג, ה). "לֹא תִקְסַמְנָה" (יחזקאל יג, כג), "וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה" (ישעיהו ה, טו), "בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה" (יחזקאל יז, כג) חסר נו"ן באה מכח הדגש. ופ"א הפעל גרונית על פנים מתחלפים "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (בראשית יב, ב), "וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כז, מא) – האל"ף פתוחה. "אַל תֶּחֱרַשׁ" (תהלים כח, א), "וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה" (דברי הימים ב יג, יח), "יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם" (תהלים כח, ה), וכן תמיד אות האינ"ת סגולה אם הפ"א סגולה ובפתח כשהיא פתוחה – "הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ" (איוב לו, יט), "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי" (תהלים כג, ה), "נַּעֲבֹד אֶת יְיָ" (שמות י, כו), "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם" (בראשית מ, ה); ובנח הפ"א "אוּלַי יַחְסְרוּן" (בראשית יח, כח), "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" (בראשית כז, לו). "תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי" (איוב ט, כ), "נַעְצְרָה נָּא" (שופטים יג, טו). והנה "וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק" (דברי הימים א כד, ג), עם שפ"א הפעל קמוצה הוא מבנין זה כי היו"ד סגולה דוד האינ"ת בנפעל צרויה ובראית הכנוי. ובסגל האינ"ת ונח הפ"א "וָאֶהְרְגֵהוּ בְּצִקְלָג" (שמואל ב ד, י), "עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ" (הושע ה, טו), "עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ" (הושע ה, טו) "יֶחְרְדוּ הָאִיִּן" (יחזקאל כו, יח). ותמיד הפ"א כרפה כשהעי"ן דגושה – "וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת" (בראשית יא, ח), "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם" (שמות ז, כד), "נֵלְכָה וְנַעַבְדָה" (דברים יג, ז). ובאה יו"ד האינ"ת בבנין זה מקום התי"ו – "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת" (שמואל א ו, יב), "מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה" (דניאל ח, כב), "וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן" (בראשית ל, לח), ובפעל הזכרים לנקבות "יִתְּנוּ יְקָר" (אסתר א, כ), "אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ" (שופטים כא, כא), "וְאַלְמְנֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ" (ירמיהו מט, יא), "וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת" (יחזקאל לז, ז). ובא בפעל זה הנו"ן קמוצה מקום נו"ן וה"א – "כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב יג, יח).

הנה שכבר באו הדמיונים לכל חלקי בנין פָעַל קל הבא על השלמות. ואתן עתההדמיונים לכל שיבא ממנו בנח והחסרון והכפל, וזה ממה שימצא ממנו בכתוב מהשמנה ועשרים סוגים הנזכרים. ואמרי ממה שימצא, כי אולי לא ימצאו כלם בכתוב כמו שנמצאו בשלמים, וגם כי לבחירת הקצור בהבאת הקצת מהן כפי שהזרמן ויכשר בעיני שאראהו נאות [נ"א נכון] במכוון, ואתן המשל לכל אחד באופן שיודע איך ראוי שיצוייר הבנין, ובדרך הזה אלך במה שאעשה משאר הבנינים.

הדמיון לנחי הפ"א שהיא אל"ף. העוברים – "אָמַר יְיָ", "אָצַלְתָּ לִּי" (בראשית כז, לו), "אָכַלְתִּי יַעְרִי" (שיר השירים ה, א), "אָחֲזוּ שָׂעַר" (איוב יח, כ), "אֲמַרְתֶּם שָׁוְא" (מלאכי ג, יד), "אִם אָמַרְנוּ" (מלכים ב ז, ד), "וְאָסְרָה אִסָּר" (במדבר ל, ד), "אֵיךְ אָבַדְתְּ" (יחזקאל כו, יז),

שמות הפועלים – "אֹהֵב יְיָ" (תהלים פז, ב), "אֹמְרִים אָמוֹר" (ירמיהו כג, יז), "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת" (בראשית כה, כח).

שמות הפעולים – "אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו), "אֲסוּרִים בַּזִּקִּים" (איוב לו, ח), "הָאַחַת אֲהוּבָה" (דברים כא, טו), "לֹא אֲסֻרוֹת" (שמואל ב ג, לד).

המקור – "לֶאְסֹר אִסָּר" (במדבר ל, ג), "אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר"; ובנע האל"ף – "לֶאֱכָל לָחֶם" (בראשית לא, נד), "אָסֹף אֶאֱסֹף" (מיכה ב, יב); ובכנוי – "יַעַן אֲמָרְךָ" (יחזקאל לה, י), "בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן" (מלאכי א, ז), "בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם" (במדבר טו, יט).

הצווי – "אֱמֹר חֶרֶב" (יחזקאל כא, יד), "אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא אֱכוֹל" (יחזקאל ג, א); ובה"א – "אֶסְפָה לִּי" (במדבר יא, טז); "אִכְלוּ רֵעִים" (שיר השירים ה, א), "אִמְרִי לִי" (בראשית כ, יג).

העתידים – "וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי" (שופטים כ, ו), "וָאֹכַל מִכֹּל" (בראשית כז, לג), "אֶאֱסֹף יַעֲקֹב" (מיכה ב, יב); ובה"א "אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה" (מיכה ד, ו); "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק" (בראשית כה, כח), "וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ" (שמות יד, ו); האל"ף נחה – "לֹא תֹאכְלִי" (שמואל א א, ח), "יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ" (ירמיהו ה, יז), "וְכִי תֹאמְרוּ" (ויקרא כה, כ), "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן" (הושע יד, א), "מַה תֵּזְלִי" (ירמיהו ב, לו), "אַל תֹּאכַל" (שופטים יג, יד), "וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ" (רות א, י); וכבר באו ב"אֲשֶׁר יֹמְרֻךָ לִמְזִמָּה" (תהלים קלט, כ), "וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ" (שמואל ב יט, יד), "כִּי יוֹכְלוּ אַתִּיקִים" (יחזקאל מב, ה), הו"וין מקום האל"פין.

הדמיון לנחי הפ"א שהיא יו"ד. העוברים באו על שני פנים: פָּעַל ופָּעוֹל. "יְיָ צְבָאוֹת יָעָץ" (ישעיהו יד, כז), "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף" (בראשית מה, א), "הָאָרֶץ יָסַדְתָּ" (תהלים קב, כו), "כִּי יָעַצְתִּי" (שמואל ב יז, יא), "יָקֹשְׁתִּי לָךְ" (ירמיהו נ, כד), "אֲשֶׁר יָזְמוּ" (בראשית יא, ו); ובא "וְהַיּוֹם רַד" (שופטים יט, יא) חסר יו"ד, ו"צָקוּן לַחַשׁ" (ישעיהו כו, טז) גם כן, ועם נו"ן; "הֲלֹא יְדַעְתֶּם" (יחזקאל יז, יב), "שָׁם יָשַׁבְנוּ" (תהלים קלז, א), "וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה" (זכריה יד, י), "וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם" (ישעיהו ס, טז).

שמות הפועלים – "יוֹצֵר אוֹר" (ישעיהו מה, ז), ובחירק – "הִנְנִי יוֹסִף" (ישעיהו כט, יד). "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים" (איוב יב, יז), "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת" (שופטים ד, ה), "יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב).

המקור על פנים מתחלפים – "יָדֹעַ תֵּדַע" (בראשית טו, יג), "בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ" (ישעיהו כז, יא), "לָדַעַת כִּי אֲנִי" (שמות לא, יג), "לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר" (בראשית יט, ל), "עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם" (בראשית ח, ז), "מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג).

הצווין על פנים מתחלפים – "וְגַם יְצֹק" (יחזקאל כד, ג); ובה"א – "יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה" (דברים לג, כג); ובלא יו"ד "דִּבֶּר רֵדָה" (מלכים ב א, ט), "דְּעֶה חָכְמָה" (משלי כד, יד), "לְכָה אִתָּנוּ" (במדבר י, כט), "צַק לָעָם" (מלכים ב ד, מא), "עֲלֵה רֵשׁ" (דברים א, כא), "רְדוּ שָׁמָּה" (בראשית מב, ב), "עֻצוּ עֵצָה" (ישעיהו ח, י). אמר ר' יהודה (ספר אותיות הנח) שהוא כמו עֵצוּ, רֵדוּ, שֵׁבוּ. "רְדִי וּשְׁבִי" (ישעיהו מז, א).

העתידים על פנים מתחלפים – "לֹא אוּכַל" (בראשית יט, יט), "גַּם כִּי אֵלֵךְ" (תהלים כג, ד), ובה"א – "אֵרֲדָה נָּא" (בראשית יח, כא), "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה, ה), והלמ"ד פתוחה בקצת הספרים. ובכנוי – "בְּטֶרֶם אֶצָּורְךָ" (ירמיהו א, ה) "לֹא יֵרֵד" (בראשית מב, לח), "וַיִּצֶר יְיָ אֱלֹהִים" (בראשית ב, יט), "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב" (בראשית כח, טז), "וַיִּצֹק שֶׁמֶן" (בראשית כח, יח), "לֹא תֵדַע" (ישעיהו נה, ה), "וְלֹא נֵדָע" (איוב ח, ט); ובה"א – "הָבָה נֵרְדָה" (בראשית יא, ז), "כִּי יֵשְׁבוּ" (דברים כה, ה). ובנו"ן – "יוּכְלוּן שְׂאֵת" (בראשית מד, א), ובהעמדה – "וְלֹא יוּכָלוּ" (ירמיהו ה, כב), "לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח, ג). ובהעמדה ועם נו"ן – "כִּי תֵלֵכוּן" (שמות ג, כא), "לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח" (ישעיהו יג, כ), "לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי" (יחזקאל כו, כ) ובהעמדה "וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ" (ירמיהו ט, יז), "וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה" (יחזקאל ו, ו).

הדמיון לנחי העי"ן שהיא וי"ו. העוברים – פ"א הפעל בסוג זה ובבנין זה קמוצה להורות על הנח "וְלֹא אָץ" (יהושע י, יג), "כִּי מִי בַז" (זכריה ד, י) פתוח ואולי הוא מפעלי הכפל. "רַבְתָּ אֲדֹנָי" (איכה ג, נח), ובפתח פ"א הפעל "בַּנְתָּה לְרֵעִי" (תהלים קלט, ב), "נָפַלְתִּי קָמְתִּי" (מיכה ז, ח), ובפתח "שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם" (זכריה א, טז), "קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם" (מלכים ב יט, כד), "שַׂמְתִּי חוֹל" (ירמיהו ה, כב), ובחולם "בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל" (עזרא ח, כב), "סָרוּ מַהֵר" (שמות לב, ח), "טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ" (במדבר כד, ה), "מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים" (שמות ד, יט), "קַמְתֶּם תַּחַת" (במדבר לב, יד) והוא תמיד פ"א הפעל פתוחה כי הוא כמו,קומתם על דמיון פעלתם ונעתקה תנועת העי"ן לפ"א. "לָמָּה צַּמְנוּ" (ישעיהו נח, ג), "קָמָה אֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז), "תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ" (יחזקאל טז, סג). ובאו כלם מלעיל ובקמץ מלבד הזכרים והנקבות אשר במעמד לסבה שנזכרה. "שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (בראשית מ, טו), "שָׁטוּ הָעָם" (במדבר יא, ח) מלרע וקמוצים.

שמות הפועלים "הִנְנִי שָׁב" (ירמיהו ל, יח), "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים" (שמות ה, יג), "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם" (קהלת ד, ט), "טוֹבָה חָכְמָה" (משלי ח, יא), "צָרָה כְּמַבְכִּירָה" (ירמיהו ד, לא), "לָשׁוֹת בָּצֵק" (ירמיהו ז, יח).

שמות הפעולים – "סוּג לֵב" (משלי יד, יד), "לַפִּיד בּוּז" (איוב יב, ה), "כָּל מוּל" (ירמיהו ט, כד), "סוּרֵי הַגֶּפֶן" (ירמיהו ב, כא), כי הוא כמו כרת (צ"ל: במוכרת) סוּרִים. "לוּטָה בַשִּׂמְלָה" (שמואל א כא, י), "הָיְתָה שׂוּמָה" (שמואל ב יג, לב).

המקור – "שׁוֹב אָשׁוּב" (בראשית יח, י), "קוֹם יָקוּמוּ" (ירמיהו מד, כט), ובשורק "לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב), "חוּל תָּחוּל" (יחזקאל ל, טז).

הצוויין – "גּוּר בָּאָרֶץ" (בראשית כו, ג), ובה"א "סוּרָה שְׁבָה פֹּה" (רות ד, א), "גּוּרוּ לָכֶם" (איוב יט, כט), "קוּמִי רֹנִּי" (איכה ב, יט), "שֹׁבְנָה בְנֹתַי" (רות א, יא).

העתידים – "עַתָּה אָקוּם" (ישעיהו לג, י). ובה"א – "עַתָּה אָקוּם" (ישעיהו לג, י), "חַיִל כִּי יָנוּב" (תהלים סב, יא), "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד, כא), "רָאָה וַיָּנָס" (מלכים ב ט, כז), "תָקוּם תְּרַחֵם" (תהלים קב, יד). ובחולם – "וְתָשֹׁב תִּתְפַּלָּא" (איוב י, טז), "מוֹת נָמוּת" (שופטים יג, כב). ובה"א – "וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ד), "יָגוּרוּ בָךְ" (ישעיהו טז, ד), "כֻּלָּם תָּשֻׁבוּ" (איוב יז, י). ובנו"ן – "אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן" (מלכים א ט, ו), "תָּחוּל סִין" (יחזקאל ל, טז), "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח) "תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן" (יחזקאל טז, נה) ובחולם וחסרון ה"א – "תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן" (יחזקאל טז, נה).

הדמיון לנחי העי"ן שהיא יו"ד. העוברים – "וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ" (שמות כג, כב), "כְּפִירִים רָשׁוּ" (תהלים לד, יא), כי שרשו ריש בראית "יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ" (משלי לא, ז), וכן הביאו ר' יונה בשרש ריש.

הדמיון לנחי הלמ"ד שהיא אלף. העוברים על שני פנים – "מָצָא חֵן" (בראשית ו, ח), "מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד), "יוֹם קָרָאתָ" (איכה א, כא), "בָּרָאתִי מַשְׁחִית" (ישעיהו נד, טז), "מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי" (ירמיהו ו, יא), "קָרְאוּ שָׁם" (ירמיהו מו, יז), "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר" (ויקרא כה, י), "אֲשֶׁר מָצָאנוּ" (בראשית מד, ח), "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה" (בראשית ח, ט). ובתי"ו מקום ה"א – "וְקָרָאת אֶתְכֶם" (דברים לא, כט), "קָרָאת לִי אָבִי" (ירמיהו ג, ד), ובכלם האל"ף נראת במכתב. ונעדרה ב"מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס" (יחזקאל כח, טז), "וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם" (יחזקאל לט, כו).

שמות הפועלים – "וּמוֹצֶא אֲנִי" (קהלת ז, כו), "קֹרִאים אֶל יְיָ" (תהלים צט, ו), "חֹטִאים לַייָ לֶאֱכֹל" (שמואל א יד, לג), האל"ף בלתי מונעת בשניהם ומשפטה הנע "כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם" (שיר השירים ח, י) ובנוח האל"ף בקריאה "אֵין בְּשׂוֹרָה מֹצֵאת" (שמואל ב יח, כב).

שמות הפעולים – "אֲנִי קָרוּא" (אסתר ה, יב), "יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים" (שמואל א ט, יג).

המקור – "לְעֵת מְצֹא" (תהלים לב, ו), ובלא אל"ף "מֵחֲטוֹ לִי" (בראשית כ, ו), ובתי"ו "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים" (אסתר א, ה).

הצוויין – "וּמְצָא חֵן" (משלי ג, ד), "קִרְאוּ לִי" (מלכים א א, כח), "וּמְצָא חֵן" (משלי ג, ד) משפטו עם ה"א כפי ההקש.

העתידים – "אֶמְצָא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא" (תהלים קטז, ג-ד) וה"א מקום אל"ף "אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם" (ירמיהו ג, כב) ובה"א "וָאֶקְרָאֶה לְךָ" (שמואל א כח, טו) דינו ואקראָה לך. "מִי יִמְצָא" (משלי לא, י), "וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה, כד), "קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא" (ישעיהו סד, ד), "וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה" (בראשית יא, ב), ובהעמדה – "לְמַעַן יִמְצָאוּ" (ירמיהו י, יח). "תִּקְרְאוּ אֹתָם" (ויקרא כג, ב), "תִּמְצָא יָדֶךָ" (שופטים ט, לג), "תִּקְרְאִי אִישִׁי" (הושע ב, יח), "כִּי תִקְרֶאנָה" (שמות א, י).

הדמיון לנחי הלמ"ד שהיא ה"א. [העוברים –] "גָּלָה סוֹדוֹ" (עמוס ג, ז), "עָלִיתָ לַמָּרוֹם" (תהלים סח, יט), ובה"א – "עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ" (יחזקאל לה, יא), "בָנִיתִי בֵּית זְבֻל" (מלכים א ח, יג), ואל"ף מקום ה"א "וְרָצִאתִי אֶתְכֶם" (יחזקאל מג, כז). "פְּנוּ אֵלַי" (ישעיהו מה, כב), ועם יו"ד – "חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז), "כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם" (איוב כז, יב), ובנו"ן מקום מ"ם – "עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה" (יחזקאל לג, כו), "לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ" (ישעיהו א, ט), "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג), וביו"ד "חָסָיָה נַפְשִׁי" (תהלים נז, ב), "לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית" (יחזקאל טז, סג), "כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם" (רות א, ח) – המ"ם מקום נו"ן.

שמות הפועלים – "עֹטֶה אוֹר" (תהלים קד, ב), "עֹלִים וְיֹרְדִים" (בראשית כח, יב), "אֶסְתֵּר עֹשָׂה" (אסתר ב, כ). וביו"ד – "כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי" (שיר השירים א, ז), "לְכָל זֹנוֹת" (יחזקאל טז, לג).

שמות הפעולים – "בָּזוּי אַתָּה" (עובדיה א, ב); "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם" (ישעיהו סא, א); "כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב" (בראשית לא, כו).

המקור על פנים מתחלפים – "עָלֹה נַעֲלֶה" (במדבר יג, ל); "רְאֹה פָנֶיךָ" (בראשית מח, יא); "לִרְעוֹת בַּגַּנִּים" (שיר השירים ו, ב); "רָאוֹת רַבּוֹת" (ישעיהו מב, כ); "וּרְאֵה בְטוֹב" (קהלת ב, א).

הצוויין – "רְצֵה נָא יְיָ" (תהלים קיט, קח); "עֲלוּ זֶה" (במדבר יג, יז), ומלעיל "הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים" (תהלים כט, א); "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ) – צווי לעדה, ומלעיל – "הָבִי הַמִּטְפַּחַת" (רות ג, טו), או היו"ד מקום ה"א בראית "לֵךְ עַמִּי" (ישעיהו כו, כ); "אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה" (שמואל ב א, כד).

העתידים – "אֶבְנֶה לִּי" (ירמיהו כב, יד), ובלא ה"א – "וָאֵפֶן וָאֵרֵד" (דברים ט, טו), "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי" (יחזקאל כ, ט); "יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ" (עמוס ז, יא), ובלא ה"א – "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד" (שמות לב, טו); "לֹא תַעֲנֶה" (שמות כ, יג), ובלא ה"א – "אַל תֵּפֶן" (במדבר טז, טו), "וַתַּעַשׂ זָהָב" (יחזקאל כח, ד), "וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי" (נחמיה יג, יד), ויו"ד מקום ה"א – "אַל תֶּמְחִי" (ירמיהו יח, כג); "נַעֲלֶה בִיהוּדָה" (ישעיהו ז, ו); "וְעֹזְבֵי יְיָ יִכְלוּ" (ישעיהו א, כח), ובנו"ן – "כֹּה יַעֲשׂוּן" (מלכים א יט, ב), וביו"ד – "כֻּלָּם יִכְלָיוּן" (ישעיהו לא, ג), "בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן" (תהלים לו, ח); "לֹא תַעֲשׂוּ" (שמות כ, כ), ובנו"ן – "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן" (דברים יב, ד), וביו"ד – "אִם תִּבְעָיוּן" (ישעיהו כא, יב); "בָּכוֹ תִבְכֶּה" (איכה א, ב), ובלא ה"א – "וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ" (מיכה ד, יא); "כִּי תַעְדִּי עֲדִי" (ירמיהו ד, ל); "וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם" (יחזקאל כג, ג). ודע כי בזה הסוג יבאו העתידים בקצת גזרות נעדרי הלמ"ד ועל פנים מתחלפים, כי מהם מה שיבא סימן העתידים נקוד חירק ומהם בצירי ומהם בפתח – "יִגֶל" (איוב כ, כח), "יִכֶל" (איוב לג, כא), "תֵּחַת גְּעָרָה" (משלי יז, י), "וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ" (מיכה ד, יא). וכאשר היו"ד חרוקה או פתוחה האל"ף צרויה להבדיל בקריאה – "וַיִּפֶן" – "וָאֵפֶן"; "וַיַּרְא" – "וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ" (ישעיהו מא, כח) וב"יַעַשׂ" האל"ף [היו"ד] פתוחה וכן ב"וַיַּעַל" בסבת האות הגרונית, וכן במה שידמה לזה.

הדמיון לנחי הפ"א והלמ"ד שהם אל"ף וה"א – "וְלֹא אָבָה" (שמות י, כז); "אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו" (ישעיהו מד, יט); "וְאָנוּ הַדַּיָּגִים" (ישעיהו יט, ח); "וְלֹא אֲבִיתֶם" (דברים א, כו); "וְאַתְּ אָלִית" (שופטים יז, ב).

שמות הפועלים – "כִּי אֵינָם אֹבִים" (יחזקאל ג, ז).

המקור – "אָלוֹת שָׁוְא" (הושע י, ד).

הצווי – "אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן" (ישעיהו נו, יב), וה"א מקום אל"ף – "הֵתָיוּ לְאָכְלָה" (ירמיהו יב, ט); "תֹּאפוּ אֵפוּ" (שמות טז, כג). העתידים – "זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב); "אַל תֹּבֵא" (משלי א, י) – האל"ף תמורת ה"א. ובלא ה"א – "מִצָּפוֹן וַיַּאת" (ישעיהו מא, כה); "עָדֶיךָ תֵּאתֶה" (מיכה ד, ח).

הדמיון לנחי הפ"א והלמ"ד שהן יו"ד ואל"ף. העוברים על שני פנים – "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא" (בראשית יט, כג), "כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר" (בראשית יט, ל); "יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ" (חבקוק ג, יג); "יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ" (משלי ז, טו), ובלא אל"ף – "עָרֹם יָצָתִי" (איוב א, כא); "כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת" (שמות א, כא); "וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם" (מלאכי ג, כ), "כִּי יְרֵאתֶם" (דברים ה, ה); "יָרֵאנוּ אֶת יְיָ" (הושע י, ג); "וְאֵשׁ יָצְאָה" (במדבר טז, לה).

שמות הפועלים – "הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה" (דברים יד, כב), "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְיָ" (שמות ט, כ); "הִנָּם יוֹצְאִים" (יחזקאל יד, כב); "הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר" (עמוס ה, ג), ובלא אל"ף "הַיּוֹצֵת מִבֵּין" (דברים כח, נז), ובלא ה"א – "כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא" (קהלת י, ה).

המקור – "לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד" (שמואל א יח, כט); "לְיִרְאָה אֶת יְיָ" (דברים ו, כד); "יָצֹא יָצָא" (בראשית כז, ל); "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" (שמות ט, כט).

הצוויין – "יְרָא אֶת יְיָ" (משלי ג, ז); "יִירְאוּ מֵיְיָ" (תהלים לג, ח) (אולי צ"ל: "יְראוּ אֶת יְיָ" (תהלים לד, י)), "צֵא מִן הַתֵּבָה" (בראשית ח, טז); "צְאוּ הָהָר" (נחמיה ח, טו), ובהעמדה "לַאֲסוּרִים צֵאוּ" (ישעיהו מט, ט); "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי" (שיר השירים א, ח); "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" (שיר השירים ג, יא).

העתידים על שני פנים – "זָחַלְתִּי וָאִירָא" (איוב לב, ו); "אַל תִּירָא" (בראשית טו, א), "אַל תֵּצֵא לָרִב" (משלי כה, ח); "נִירָא נָא" (ירמיהו ה, כד); "וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם" (במדבר יב, ד), ובהעמדה "מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ" (בראשית לד, כו); "אַל תִּירָאוּ" (בראשית מג, כג), "לֹא תִירָא" (דברים ז, יח); "מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי" (ירמיהו ב, לז), "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת" (ישעיהו מא, יד); "וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים" (שמות טו, כ), "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת" (שמות א, יז).

הדמיון לנחי הפ"א והלמ"ד שהן יו"ד וה"א. "וְיָעָה בָרָד" (ישעיהו כח, יז); "אֲשֶׁר יָרִיתִי" (בראשית לא, נא); "יָּפוּ פְעָמַיִךְ" (שיר השירים ז, ב); "מַה יָּפִית" (שיר השירים ז, ז).

שם הפועלים – "וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים" (שמואל ב יא, כד)

המקור – "לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל" (תהלים יא, ב).

הצווי – "יְרֵה וַיּוֹר" (מלכים ב יג, יז).

העתידים – "וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ" (יחזקאל לא, ז) – היו"ד הראשונה בשוא והשנית בחירק; וכן אמר "וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד" (יחזקאל טז, יג); "וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים" (שמואל ב יא, כד).

הדמיון לנחי העי"ן והלמ"ד שהן וי"ו ואל"ף. "בָּא בִּשְׂכָרוֹ" (שמות כב, יד); "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים" (דברים יז, ט); "וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד" (דניאל ט, כג); "וּבָאוּ אֵלֶיךָ" (ירמיהו לח, כה); "לְבִלְתִּי בֹאוּ" (ירמיהו כז, יח); "בָּאתֶם אֵלָי" (בראשית כו, כז); ובלא אל"ף – "כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּנוּ" (שמואל א כה, ח).

שמות הפועלים – "הִנְנִי בָא" (זכריה ב, יד); "וְלַיְלָה בָּאִים" (נחמיה ו, י); "בִּתּוֹ בָּאָה" (בראשית כט, ו); "לֹא בָאוֹת" (יחזקאל טז, טז).

המקור – "וּבָא בוֹא" (דניאל יא, י).

הצווי – "בֹּא אֶל אֵשֶׁת" (בראשית לח, ח); "בֹּאוּ בֵּית" (יהושע ו, כב), "בּוֹאִי שִׁכְבִי" (שמואל ב יג, יא).

העתידים – "אָבוֹא אֵלַיִךְ" (בראשית לח, טז), ובה"א "וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ" (בראשית כט, כא); "יָבֹא דבריך דְבָרְךָ" (שופטים יג, יז), "אֵלַי תָּבוֹא" (בראשית ל, טז); "נָבוֹא הָעִיר" (מלכים ב ז, ד); "כִי יָבֹאוּ" (דברים ל, א); "כִּי תָבֹאוּ" (שמות יב, כה); "וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע" (מלכים א א, טו), ובה"א "וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה" (ישעיהו ה, יט), ועם הכנוי שבה ה"א הזאת תי"ו רפה – "תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה" (איוב כב, כא); "תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי" (שיר השירים ד, ח), ושלא כפי ההקש "מִהַרְתְּ וַתָּבֹאת" (שמואל א כה, לד); "וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה" (שמות ב, טז).

ולא נמצא מזה הסוג בכתוב כי אם שנים, והם הפעל הזה הנזכר ושרש קוא – "כַּאֲשֶׁר קָאָה" (ויקרא יח, כח) לפי דעת כל המדקדקים. אבל אולי שרשו קיא, והעד "שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ" (ישעיהו יט, יד). ואם לא נמצא מנחי העי"ן והלמ"ד שהם יו"ד ואל"ף גזרה בכתוב. "כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ" (במדבר ל, ו) שרשו נוא.

הדמיון לנחי העי"ן שהם יו"ד וה"א – "וְאִלּוּ חָיָה" (קהלת ו, ו); "וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ" (דברים ל, טז); "חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים" (במדבר יד, לח); "וְחָיְתָה נַפְשִׁי" (בראשית יב, יג).

המקור – "עַד חֲיוֹתָם" (יהושע ה, ח); "חָיֹה יִחְיֶה" (יחזקאל יח, ט).

העתידים – "כִּי אֶחְיֶה" (תהלים קיח, יז); ויבאו על הרוב בלא ה"א למ"ד הפעל – "יְחִי הַמֶּלֶךְ" (שמואל א י, כד), ובהעמדה "כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (דברים ה, כג); "וַתְּחִי רוּחַ" (בראשית מה, כז); "לֹא תִחְיֶינָה" (יחזקאל יג, יט).

הדמיון לחסרי הפ"א שהיא נו"ן או למ"ד – (ויגף ה) "נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם" (שמואל א י, כו), "וְאֶתְכֶם לָקַח" (דברים ד, כ), ובלא למ"ד "קָח עַל מַיִם רַבִּים" (יחזקאל יז, ה), "קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו" (הושע יא, ג); "וְנָגְפוּ אִשָּׁה" (שמות כא, כב); "לֹא נְגַעֲנוּךָ" (בראשית כו, כט); "וְנָגְעָה חֶרֶב" (ירמיהו ד, י); "נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ" (יחזקאל כב, יב).

שמות הפועלים – "נֹצֵר תְּאֵנָה" (משלי כז, יח); "הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים" (שיר השירים ח, יא); "נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים" (שיר השירים א, ו).

שמות הפעולים – "וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר" (יחזקאל ו, יב); "וּנְצֻרַת לֵב" (משלי ז, י); "וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם" (ישעיהו מח, ו).

המקור על פנים מתחלפים – "מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" (שמות לד, ל), "עֵת לָטַעַת" (קהלת ג, ב), אמר ר' יונה כי מצא הטי"ת דגושה. "וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר" (ירמיהו יז, כג), "וַיְהִי בִּנְסֹעַ" (במדבר י, לה), ובשוא הקו"ף "קְחַת כֶּסֶף" (מלכים ב יב, ט).

הצוויין על פנים מתחלפים – "נְצֹר בְּנִי" (משלי ו, כ), ובה"א ודגש – "נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי" (תהלים קמא, ג), "קַח וָלֵךְ" (בראשית יב, יט), ובלמ"ד – "לְקַח פַּר" (שמות כט, א), "גַּע בֶּהָרִים" (תהלים קמד, ה), "נִפְלוּ עָלֵינוּ" (הושע י, ח), "נִסְעָה וְנֵלֵכָה" (בראשית לג, יב), "גַּשׁ פְּגַע" (שמואל ב א, טו) בפתח. ובה"א – "גְּשָׁה נָּא" (בראשית כז, כא), "גֶּשׁ הָלְאָה" (בראשית יט, ט), "קְחוּ לָכֶם" (בראשית מה, יט). "גֹּשׁוּ הֲלֹם" (שמואל א יד, לח), "גְּשׁוּ נָא" (בראשית מה, ד).

העתידים על פנים מתחלפים – "וְלֹא אֶתּוֹשׁ" (ירמיהו כד, ו), ובה"א "אֶשְּׁקָה נָּא" (מלכים א יט, כ) השי"ן חטופה; "הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם" (ירמיהו ג, ה); "כִּי יִקַּח" (דברים כב, יג); "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" (ויקרא יט, יח); "נִסְעָה וְנֵלֵכָה" (בראשית לג, יב) בה"א, והוא עתיד לפי דעת אחרת, ובדגש כפי ההקש – "וַנִּסְּעָה מִנְּהַר" (עזרא ח, לא); "וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת" (שמות יג, כ), ובהעמדה ושלם – "וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ" (דברים לג, ט), ובלא דגש – "וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים" (ישעיהו כב, י), "אֲשֶׁר תִּדְרוּ לַייָ" (דברים יב, יא), לפי הנמצא בספר מדויק בעדות יעקב בן אלעזר "וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה" (בראשית לג, ז), "וַתִּקַּח צִפֹּרָה" (שמות ד, כה), "עוֹד תִּטְּעִי" (ירמיהו לא, ד), "דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה" (משלי כג, כו). ובלא ה"א "וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת" (בראשית לג, ו).

הדמיון לחסרי הפ"א והלמ"ד – "נָתַן אַבְרָהָם" (בראשית כה, ו); "נָתַתָּ לִּירֵאֶיךָ" (תהלים ס, ו), ובה"א "וְנָתַתָּה לִי" (יהושע טו, יט), "תַּתָּה לִּי" (שמואל ב כב, מא), ובזה והמקור נמצאת זאת הגזרה חסרת הקצוות. "נָתַתִּי לוֹ" (בראשית כז, לז), "וְלֹא נָתְנוּ" (יהושע יד, ד), "נָתַנּוּ יָד" (איכה ה, ו) – חסר נו"ן. "וְלֹא נָתְנָה" (שמואל ב כא, י), "נָתַתְּ לִפְנֵיהֶם" (יחזקאל טז, יח).

שם הפועל – "נֹתֵן לֶחֶם" (תהלים קלו, כה), ושמות הפעולים "נָתוּן לָךְ" (אסתר ג, יא), "נְתוּנִם נְתוּנִם" (במדבר ג, ט).

המקור על פנים מתחלפים – "אָחֵל תֵּת" (דברים ב, כה); "לְתִתֵּן שָׁם" (מלכים א ו, יט), "וְנָתוֹן אֹתוֹ" (בראשית מא, מג), "אֲשֶׁר תְּנָה" (תהלים ח, ב).

העתידים – "אֶתֶּן לָךְ" (בראשית ל, לא), ובה"א – "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי" (בראשית יז, ב), "יִתֵּן יְיָ" (דברים כח, ז), "מַה תִּתֶּן לִי" (בראשית טו, ב), "נִתֵּן לָהֶם" (בראשית לד, כא), "וַאֲנַחְנוּ נִתַּן" (שופטים טז, ה) – בפתח, ובה"א – "וְנִתְּנָה לְךָ" (בראשית כט, כז); "לֹא יִתְּנוּ" (בראשית כד, מא); "תִּתְּנוּ לָנוּ" (בראשית לד, ט), ובהעמדה – "עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ" (יחזקאל לו, ח); "וַתִּתֵּן תַּזְנוּתֶיהָ" (יחזקאל כג, ז), "אַל תִּתְּנִי" (איכה ב, יח).

הדמיון לחסרי הפ"א ונחי הלמ"ד שהיא ה"א. "נָטָה לְשֶׁבֶת" (במדבר כא, טו); "נָטִיתָ יְמִינְךָ" (שמות טו, יב); "וְנָטִיתִי יָדִי" (יחזקאל יד, יג); "וְלֹא נָשׁוּ בִי" (ירמיהו טו, י), וביו"ד – "נָטָיוּ רַגְלָי" (תהלים עג, ב).

שמות הפועלים – "נוֹטֶה שָׁמַיִם" (ישעיהו נא, יג), אל"ף מקום ה"א – "אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא" (שמואל א כב, ב); "אַתֶּם נֹשִׁים" (נחמיה ה, יא).

שמות הפעולים – "כְּקִיר נָטוּי" (תהלים סב, ד); "בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה" (שמות ו, ו), "נְטוּיוֹת גָּרוֹן" (ישעיהו ג, טז).

המקור – "עַד נְטוֹת הַיּוֹם" (שופטים יט, ח).

העתידים – "יִזֶּה מִדָּמָהּ" (ויקרא ו, כ), ובחסרון ה"א "וַיִּז מִדָּמָהּ" (מלכים ב ט, לג); "אַל תֵּט יָמִין" (משלי ד, כז), ויו"ד מקום ה"א – "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי" (דברים לב, יח) "אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי" (איוב לא, ז). וכבר ייוחדו אלה השתי גזרות וגזרת נכה ונטה בשלא ימצא כי אם אות אחת מהשרש בקצת השמושים, וכן נתן, אבל אינה מין לסוג זה.

הדמיון לחסר הפ"א ונח הלמ"ד שהיא אל"ף – "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם" (בראשית יג, ו), "וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל" (ישעיהו יד, ד), "מֵהֶם נָשָׂאתִי" (במדבר טז, טו), "וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ" (יחזקאל כז, לב), ובלא (הא) [אלף] – "וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם" (יחזקאל לט, כו), ובחלוף הסדר – "נָשֻׂא לַשָּׁוְא" (תהלים קלט, כ); "וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת" (עמוס ה, כו).

שמות הפועלים – "נֹשֵׂא עָוֹן" (שמות לד, ז); "וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים" (בראשית לז, כה); "נֹשֵׂאת חֵן" (אסתר ב, טו); "נֹשֵׂאת חֵן" (אסתר ב, טו). ושם הפעולים – "הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם" (ישעיהו מו, ג); "נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת" (ישעיהו מו, א).

המקור על פנים מתחלפים – "וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים" (יחזקאל י, טז); "בְּשׂוֹא גַלָּיו" (תהלים פט, י), "נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא" (ירמיהו י, ה).

הצוויין – "שָׂא נָא" (בראשית יג, יד); "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ" (במדבר ד, ב) "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" (במדבר א, ב), "שְׂאִי בְנֵךְ" (מלכים ב ד, לו).

העתידים – "כִּי אֶשָּׂא" (דברים לב, מ), "יִשָּׂא בְרָכָה" (תהלים כד, ה), "כִּי תִשָּׂא" (שמות ל, יב), "יִשְׂאוּ קוֹלָם" (ישעיהו כד, יד), "וְאִם תִּשְׂאוּ" (נחמיה יג, כה), ובהעמדה "הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן" (איוב יג, ח); "לֹא תִשְׂאִי עוֹד" (יחזקאל לו, טו); "וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן" (רות א, יד), "וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי" (ירמיהו ט, יז) שניהם בלא אל"ף. ולחסרון הגזרה הזאת ונוח אין לה דומים בכתוב. אבל כבר נפל בה השתוף וכלל מהכונות מה שיעמד מקום הגזרות המתחלפות, כי הוא כבר תאמר על הסבל – "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד), ועל שאת המשא – "וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים" (בראשית לז, כה), ועל הלקיחה – "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" (במדבר טז, טו), ועל השבועה – "יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר" (ישעיהו ג, ז), ועל הנבואה – "הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה" (חבקוק א, א), ועל התשורה – "וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת" (בראשית מג, לד), ועל הצמיחה – "וְנָשָׂא עָנָף" (יחזקאל יז, כג), ועל ההגבהה – "בְּשׂוֹא גַלָּיו" (תהלים פט, י), ועל ההעתקה אל המעלה – "וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת" (יחזקאל א, יט), ועל הרוממות המעלה – "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ" (במדבר כד, ז), ועל הזכירה – "יִשָּׂא פַרְעֹה" (בראשית מ, יג), ועל המנין – "כִּי תִשָּׂא" (שמות ל, יב), ועל השרפה – "וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד" (שמואל ב ה, כא), ועל לקיחת האשה – "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים" (רות א, ד), ועל העברת החטא – "שָׂא נָא חַטָּאתִי" (שמות י, יז), ועל העננים – "נְשִׂיאִים וְרוּחַ" (משלי כה, יד), אולי זה להנשאם מעל הארץ.

הדמיון לכפולי העי"ן והלמ"ד – ויבאו בשלמות השתי אותיות הכפולות בקצת, ובחסרון האחת והיא עי"ן הפעל בקצת ובאה מכח הדגש – "וְסָבַב בֵּית אֵל" (שמואל א ז, טז), "תַּם הַכֶּסֶף" (בראשית מז, יח), וזה תמיד פתוח הפ"א ובנחי העי"ן קמוצה ברוב. "כִּי קַלּוֹתָ" (נחום א, יד), ובה"א "סַכּוֹתָה בֶעָנָן" (איכה ג, מד); "הֵן קַלֹּתִי" (איוב מ, ד), "וְאָרוֹתִי אֶת בִּרְכוֹתֵיכֶם" (מלאכי ב, ב) – דינו בדגשות לולי הרי"ש; "דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ" (ישעיהו יט, ו), "דַּלּוּ עֵינַי" (ישעיהו לח, יד), "כִּי לֹא תָמְנוּ" (איכה ג, כב) – הנו"ן מקום המ"ם; "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ" (שמות יב, יד); "דַלּוֹנוּ מְאֹד" (תהלים עט, ח), "הַאִם תַּמְנוּ" (במדבר יז, כח) – דינו כ"דַלּוֹנוּ" בדגש; "עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי" (תהלים ו, ח), "הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה" (ירמיהו מח, א).

שמות הפועלים – "נֹדֵד הוּא" (איוב טו, כג); "וּבַר לֵבָב" (תהלים כד, ד); "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת" (יחזקאל א, ז), "וְקִלֵּל" (ישעיהו ח, כא); "מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים" (הושע ז, ה), עם שהמדקדקים שמו שרשו לוץ. "בָּרָה כַּחַמָּה" (שיר השירים ו, י) דינו בדגשות לולי הרי"ש; "וּתְפִלָּתִי זַכָּה" (איוב טז, יז), "הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת" (בראשית מא, כ).

שמות הפעולים – "וְאַתְּ שָׁדוּד" (ירמיהו ד, ל); "וְשַׁלַּח רְצוּצִים" (ישעיהו נח, ו); "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה" (בראשית ג, יז); "וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת" (שמואל ב כ, ג).

המקור על פנים מתחלפים – "שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף" (יחזקאל לו, ג); "רַב לָכֶם סֹב" (דברים ב, ג); "לְרַד לְפָנָיו" (ישעיהו מה, א); {צ| גַּחֶלֶת לַחְמָם}} (ישעיהו מז, יד), ובכנוי – "יְחַכֶּה יְיָ לַחֲנַנְכֶם" (ישעיהו ל, יח); "גָּנוֹן וְהִצִּיל" (ישעיהו לא, ה).

הצוויין – "סֹב דְּמֵה" (שיר השירים ב, יז); "סֹבּוּ צִיּוֹן" (תהלים מח, יג); "סֹבִּי עִיר" (ישעיהו כג, טז).

העתידים – "מָה אֶקֹּב" (במדבר כג, ח); "יָסֹב אֹתוֹ" (מלכים א ז, כג), ובשורק – "יָרוּן וְשָׂמֵחַ" (משלי כט, ו); "יָשׁוּד צָהֳרָיִם" (תהלים צא, ו); "וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר" (במדבר כב, ו); "וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב, א), ובה"א "וְנָבֹזָה בָהֶם" (שמואל א יד, לו); "יָסֹבּוּ עָלַי" (איוב טז, יג); "תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה" (שמות יב, ד); "וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב" (קהלת יב, ו); "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם" (בראשית לז, ז).

הדמיון לכפול העי"ן והלמ"ד וחסר הפ"א. העוברים – "נָדְדוּ מִמֶּנִּי" (הושע ז, יג), "נָדְדָה שְׁנַת" (אסתר ו, א).

שמות הפועלים – "נֹדֵד הוּא" (איוב טו, כג), "כִּמְסֹס נֹסֵס" (ישעיהו י, יח), "נֹסְסָה בוֹ" (ישעיהו נט, יט).

העתידים – "יִדּוֹד מִמֵּךְ" (נחום ג, ז); "וְאַל תָּנֹד לָהֶם" (ירמיהו טז, ה); ובנו"ן – "יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג); "וַתִּדַּד שְׁנָתִי" (בראשית לא, מ). ולא נמצא לכפול העי"ן והלמ"ד ונח הפ"א בבנין הזה כי אם המקור, והוא "הָרָה לָלַת" (שמואל א ד, יט) דינו (לללת) [לָלֶדֶת] על משקל לָרֶדֶת. ולא נמצא גם כן לכפול הפ"א והעי"ן ונח הלמ"ד שהוא ששה דדה ולא לכפול הפא והלמד שהוא שרש שלש פעל מפעל קל בכל הכתוב. ומפני שלא נמצא לכפול הפא והעין בזולת נח כמו טטף ששר תחת פעל כלל בכל הכתוב, ואינם שרשים כי אם לשמות, על כן לא נמנה בסוגי הפעלים.

הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח העי"ן שהיא וא"ו – "שָׂשׂ יְיָ עֲלֵיכֶם" (דברים כח, סג); "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי" (ישעיהו סה, יט); "לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ" (דברים ל, ט); "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר" (ישעיהו לה, א).

הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח העי"ן שהיא יו"ד – "צָץ הַמַּטֶּה" (יחזקאל ז, י).

הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח הלמ"ד. העוברים – "יָדוֹ הָדָה" (ישעיהו יא, ח); "וְהָגִיתָ בּוֹ" (יהושע א, ח); "וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ" (תהלים עז, יג); "הָמוּ גוֹיִם" (תהלים מו, ז).

שמות הפועלים – "הֹזִים שֹׁכְבִים" (ישעיהו נו, י), "הַקִּרְיָה הוֹמָה" (מלכים א א, מא).

המקור – "הָרֹה עָמָל" (איוב טו, לה), "הֹרוֹ וְהֹגוֹ" (ישעיהו נט, יג).

העתידים – "אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה" (תהלים עז, ד); "יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה" (ישעיהו לא, ד); "נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים" (ישעיהו נט, יא); "יֶהֱמוּ כַכָּלֶב" (תהלים נט, ז); וביו"ד ונו"ן – "אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן" (תהלים פג, ג); "תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ" (ישעיהו לג, יא) "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט" (בראשית יט, לו).

הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח העי"ן והלמ"ד שהן וי"ו וה"א. "הֱוֵה גְבִיר" (בראשית כז, כט); "מֶה הֹוֶה לָאָדָם" (קהלת ב, כב); "שָׁם יְהוּא" (קהלת יא, ג) – האל"ף מקום ה"א ומשפט היו"ד בחירק והה"א בפתח [פירש בחטף פתח כ"ה בכי"פ] והוי"ו בצירי לדעת קצת, ונשתנה לכבוד שם המפורש.

הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח העי"ן והלמ"ד שהן יו"ד וה"א. "הָיָה דְבַר יְיָ" (בראשית טו, א); "וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר" (יחזקאל לח, ז); "וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר" (יחזקאל לח, ז); "הָיִיתִי בַיּוֹם" (בראשית לא, מ); "וְהָיוּ לְדָם" (שמות ד, ט); "הֱיִיתֶם לוֹ" (איוב ו, כא); "הָיִינוּ מֵעוֹלָם" (ישעיהו סג, יט); "הָיְתָה עָלַי" (יחזקאל לז, א).

הפועלת – "יַד יְיָ הוֹיָה" (שמות ט, ג).

המקור – "הָיוֹ תִהְיֶה לִי" (ירמיהו טו, יח); "לִהְיוֹת לָכֶם" (ויקרא כב, לג); "לְמַעַן הֱיֵה לָהּ" (יחזקאל כא, טו).

הצוויין – "וֶהְיֵה נָכוֹן" (שמות לד, ב); "הֱיוּ נְכֹנִים" (שמות יט, טו); "אַתְּ הֲיִי" (בראשית כד, ס).

העתידים – "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה" (שמות ד, יב); ובלא ה"א – "אֱהִי מַלְכְּךָ" (הושע יג, י); "כִּי יִהְיֶה" (שמות יח, טז); ובלא ה"א – "יְהִי כֵן" (שמות י, י); ובהעמדה "לוֹ יֶהִי" (יחזקאל טז, טו). "תִּהְיֶה לּוֹ" (שמות ד, טז), "פֶּן נִהְיֶה" (בראשית לח, כג), ובלא ה"א "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ" (במדבר יג, לג); "יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם" (שמות כח, כ) ובלא ה"א "שָׁם יְהוּא" (קהלת יא, ג), ושב לעבים שזכר, אמר שאם ימלאו העבים גשם הנה יריקוהו לא על הארץ ולא בכל מקום מהארץ כי אם במקומות הצמחים והאילנות, והיא אמרו "מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ", ורל שינוח וישכון, כמו "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל" (בראשית כה, יח), "נֹפְלִים בָּעֵמֶק" (שופטים ז, יב) ר"ל שוכנים, והוא אמרו "שָׁם יְהוּא", ירצה העבים, כי התכלית בירידת המטר הוא זה, וכמו שאמר "כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ" (ישעיהו נה, י). וכן שמעתי הפירוש הזה לאחד מנבוני הדור וישר בעיני. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ" (בראשית מד, י); "וַתִּהְיִי לִי" (יחזקאל טז, ח), ובלא יו"ד "אַל נָא תְהִי" (בראשית יג, ח), ובהעמדה – "מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי" (איכה ג, לז); "וַתִּהְיֶינָה לִי" (יחזקאל כג, ד), ובלא ה"א "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ" (דברים כא, טו). וכבר היו שתי אלה הגזרות ר"ל הוה והיה תחת שלשה סוגים מתחלפים בבחינות מתחלפות, ואין דומה להן בכל הכתוב, ולזה היו מיוחדות שהורכב מהם השם הגדול המפורש אשר אין דומה לנקראו כמו שאמר "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיהו מ, כה).