עם טעמים:
יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהֹוָה כׇּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
ייראו מיהוה כל הארץ וכיון שהוא כן דין הוא שייראו מיי' כל הארץ כי הוא תקן להם הישוב כמו שאמר: כנס כנד מי הים; אם כן
ממנו יגורו כל ישבי תבל: וזה ישבור דברי המכחישים בתורה, שאומרים שהעולם קדמון.
"ייראו", וע"י ההנהגה הקבועה הטבעיית "ייראו מה' כל הארץ", ע"י שהוא הבורא כל, וע"י ההנהגה ההשגחיית שזה נוהג עם יושבי תבל, שהוא החלק המיושב מן הארץ "ממנו יגורו כל יושבי תבל", שהמגור הוא גדול מן היראה, שהוא פחד השכר והעונש, ע"י שבהנהגה זו שינהיג עם הישוב ישכיר ויעניש, יגורו מענשו פן יציף מי הים או יעצר את השמים ולא יהיה מטר:
ביאור המילות
"ייראו יגורו". המגור הוא תמיד מהרע והיראה תהיה לפעמים מהעצם עצמו, וההבדל בין ארץ ותבל ידוע, שתבל הוא החלק המיושב:
