לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפב א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פִּלָּהבִּצָּה, גִּזָּה, נִדָּה, חִבָּה, זִמָּה, חִתָּה – "חִתַּת אֱלֹהִים" (בראשית לה ה), מִלָּה. ויתכן להיות ממשקל זה גֵּרָה. ואפשר להיות ממשקל זה כֶּהָה, פֶּחָה, אלא שיותר נכון שיהיו מנחי הלמ"ד יהיו קלים או דגושים. אבל פֶּחָה הוא מן הדגושים, וסגול הפ"א יורה עליו כמו שכתבנו (לעיל קעז ע"א), ואלו היה מן הקלים היה הפ"א בצרי. ואפשר להיות ממשקל זה חִטָּה, אלא שבארמית מצאנו חִנְטִין (עזרא ו ט), ידמה ששרשו חנט.

פַּלָּהשַׁמָּה, קָרָה – "וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה" (איוב כד ז).

פֻּלּוּת – "כְּרֻם זֻלּוּת" (תהלים יב ט). וכבר זכרנוהו במשקל פַּעְלוּת לעיל קסא ע"ב).

פֻּלָּהסֻכָּה, גֻּלָּה, חֻקָּה, קֻבָּה, חֻפָּה. ובקמץ-חטף: "אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (ישעיהו יט יז), "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ" (משלי יד י) והוא סמוך, ובמוכרת מׇרָּה. "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" (תהלים כז ה) הראוי בְּסֻכָּתוֹ, כי הנפרד סֻכָּה. או יהיה הנפרד ממנו סֹךְ.

פֹּלתֹּם, עֹז, קֹר, חֹם, עֹל. כלם בהתחברם עם הכנויים דגושים כמו עֻזּוֹ, קֻרוֹ, חֻמּוֹ, עֻלּוֹ, תֻּמּוֹ וכן כלם, פ"א-הפֹעל בשרק או בקמץ-חטף. וכן ממשקל זה: "וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ" (ירמיהו ג ט), ופירוש מִקַּלּוּת. וכן מזו הגזרה כֹּל. ובמקף ישוב החולם לקמץ-חטף, חוץ משנים שיקראו בלא מקף בקמץ-רחב: "כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ תֹּאמַרְנָה" (תהלים לה י), "כָּ֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ׀ שְׂנֵאֻהוּ" (משלי יט ז).

וכמו שמלת כָּל הקמוצה היא חטופה במקף, כן כל אות קמוצה באחרית המלה ובצדה אות נחה-נראית ובמקף, היא חטופה לעולם, כמו "זְכָר־נָא" (מ"ב כ ג), "שְׁמָר־תָּם" (תהלים לז לז), "כִּי תֹאמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־לוֹ" (איוב יט כח), "מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר־בָּךְ" (ישעיהו נד ט), "אִם חָטָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּוֹ" (איוב לה ו). חוץ משתי מלות: יָם, עָם, כמו "יָם־כִּנֶּרֶת" (במדבר לד יא), "יָם־הַמֶּלַח" (במדבר לד ג), וכן "הָעָם־הַזֶּה" (שמות ג כא) וזולתו, כי הם קמוצים והם במקף, ונקראים בקמץ-רחב. אך בהסמכם אל מלה אחרת סמיכות ענין תשובנה פתח, כמו "יַם סוּף" (שמות יג יח), "עַם יְיָ" (במדבר יא כט). אך "יָם כִּנֶּרֶת", "יָם הַמֶּלַח" הם קמוצים אף על פי שהם סמוכים סמיכות ענין. וכן כל יָם זולתי "יַם סוּף".

פַּלדַּל, קַל, עַז, חַם, תָּם והדומים להם מן התארים. היה מן הדין להיותם קמוצים כלם, כמו חָכָם, רָשָׁע, אלא שמצאנום מקצתם פתוחים.