לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפא ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


המשקל בשוא שלא בסמיכות: "אֵין בּוֹ מְתֹם" (ישעיהו א ו), "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי" (תהלים לח ד), ששרשם תמם. וכבר כתבנום בשאר פִּעְלוֹם (לעיל קסב ע"א).

מָפֵלמָגֵן. ולא נשתנה בסמיכות ובכנוי כי עמד בו הנח תמורת אות הכפל הנופלת: "מָגֵן שָׁאוּל" (ש"ב א כא), "מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים" (תהלים פד י).

מָפָל – "וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר" (שמות לט מ). קמץ, ובסמוך פ"א-הפֹעל פתח: "אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח" (שמות מ ה).

מֵפַל בפתח – "מֵסַב קָלַע" (מ"א ו כט), "וְחֹרֶשׁ מֵצַל" (יחזקאל לא ג), "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ" (תהלים קיח ה). ואפשר שיהיה מֵצַל – מַפְעֵל, כמו מֵחֵל, מֵצֵל, והפתח מקום צרי.

מֶ֫פֶל – "וַיְהִי הַמֶּכֶס" (במדבר לא לז), "וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז כה), "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי" (בראשית טו ב). משפטם: מִכְסָס, מִמְרָר, מִשְׁקָק, בפלס מִשְׁקָל.

מֹ֫פֶל – "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם" (ויקרא כו לו), "בְּמֹעַל יְדֵיהֶם" (נחמיה ח ו) בפתח מפני העי"ן, משפטם מָרְכָּךְ, מָעְלָל – מָשְׁחָת.

מוֹפָל – "מַעֲשֵׂה מוֹרָד" (מ"א ז כט) בחולם, "מוּסַךְ הַשַּׁבָּת" (מ"ב טז יח) בשורק ובפתח מפני הסמיכות.

מַפָּלמַשָּׁק – "כְּמַשַּׁק גֵּבִים" (ישעיהו לג ד) פתח מפני הסמיכות הראוי בתשלומו מִשְׁקָק בפלס מִשְׁקָל. ואף על פי שהדגש בפ"א-הפֹעל, הוא סימן לחסרון הכפל, כמו "מָה אֶקֹּב" (במדבר כג ח) שמשפטו אֶקְבּוֹב כמו שכתבנו (לעיל קכח א).

מְפִלָּהמְגִלָּה, מְחִתָּה, מְגִנָּה, "בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה" (שופטים ג כ), ולולי הרי"ש היה דגש, ובא צרי הקו"ף לתשלום הדגש כמו שכתבנו (לעיל נז א). ובא אחד מוקל מזה המשקל והוא "בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת" (שמות יב ד), הראוי מְכִסַּת בפלס "מְגִנַּת לֵב" (איכה ג סה).

תְּפִלָּהתְּהִלָּה, תְּפִלָּה, והוקל "וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה" (איוב כד יב) שהיה ראוי תְּפִלָּה מן "וְנָתַן בִּפְלִלִים" (שמות כא כב), ונשתנה להבדיל בינו ובין "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ א). והוקל "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" (איוב ד יח) הראוי תְּהִלָּה מן "הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת" (קהלת א יז) או מן "יָהֵלּוּ אוֹרָם" (ישעיהו יג י), ונשתנה להבדיל בינו ובין "תְּהִלָּה לְדָוִד" (תהלים קמה א).

תֶּ֫פֶל וכלו סגול – "תֶּבֶל עָשׂוּ" (ויקרא כ יב), "תֶּמֶס יַהֲלֹךְ" (תהלים נח ט).

הָפָלהָמָס מן "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים" (ישעיהו סד א). ובא בו הנח תמורת הדגש, כי הראוי הֲמַסִּים בדגש, כי שרשו מסס.

הֲפֻלָּה – "לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה" (ירמיהו יא טז), שרשו מלל והוא כמו מִלָּה.