קטגוריה:אסתר ו א
בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך.
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
בַּלַּ֣יְלָה בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
לַּ֣יְלָה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3915
מורפ': HRd/Ncmsa הַה֔וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֔וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms נָדְדָ֖ה נָדְדָ֖ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5074
מורפ': HVqp3fs שְׁנַ֣ת שְׁנַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8142
מורפ': HNcfsc הַמֶּ֑לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֑לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa וַיֹּ֗אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֗אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms לְהָבִ֞יא לְ - מילת יחס
הָבִ֞יא - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/935
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־סֵ֤פֶר סֵ֤פֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5612 a
מורפ': HNcmsc הַזִּכְרֹנוֹת֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
זִּכְרֹנוֹת֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2146
מורפ': HTd/Ncmpa דִּבְרֵ֣י דִּבְרֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmpc הַיָּמִ֔ים הַ - מילית, ה' הידיעה
יָּמִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3117
מורפ': HTd/Ncmpa וַיִּהְי֥וּ וַ - ו' החיבור
יִּהְי֥וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3mp נִקְרָאִ֖ים נִקְרָאִ֖ים - פועל, נפעל, בינוני סביל, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7121
מורפ': HVNsmpa לִפְנֵ֥י לִ - מילת יחס
פְנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc הַמֶּֽלֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּֽלֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
בַּלַּ֣יְלָה מונח (משרת, דרגא 5) הַה֔וּא זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נָדְדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
שְׁנַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֑לֶךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּ֗אמֶר רביעי (משנה, דרגא 3)
לְהָבִ֞יא גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶת־סֵ֤פֶר מהפך (משרת, דרגא 5) הַזִּכְרֹנוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
דִּבְרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַיָּמִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּהְי֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) נִקְרָאִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
לִפְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַמֶּֽלֶךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ הסתלקה שנתו, לא יכול להירדם, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים אשר בו נכתבים דברי הימים, הדברים שאירעו, לזיכרון, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
ביה בליליא נדת שינתיה דקדשא בריך הוא במרומא ואי לא כתיב הדין קרייא לא איפשר למימריה וייקץ כישן יי וגו׳ עורה למה תישן יי. וחס ושלום לא אית קדמוי שינה אלא כד חטין ישראל עביד גרמיה דכוות דמיך. ברם כד עבדין רעותיה לא נאים ולא דמיך דכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל הא לא נאים ולא דמיך נטורא דישראל.
ביה בליליא נדת שינתיה דמרדכי צדיקא דהוה שהיר ולא שכיב והוה שכיב ולא דמיך. והוו ישראל כנישין ויתבין קדמוי ואמרין ליה את גרמת להון לדבית ישראל ית כל בישתא הדא דאין קמתא מוקדם המן רשיעא וכרעתא וסגדתא ליה לא אתת עלנא ית כל עקתא הדא. מתיב מרדכי ואמר להון לדבית ישראל לבושא דהוה לביש המן רשיעא ציירין עלוהי תרין צלמין חד מן קדמוהי והד מן אחורוהי ואין קמית וסגדית ליה אשכחית הויתי פלח לטעוותא ואתון ידעין דמן דפלח לטעוותא ייבד מן עלמא הדין ומטריד מן עלמא דאתי. ושתקן מיניה כל בית ישראל.
ביה בליליא נדת שינתיה דהמן רשיעא דהוא שהיר ולא שכיב והוה לא דמיך מחמת דהוה מתקן ית צליבא למצלב ית מרדכי עלוהי ולא הוה ידע דלגרמיה הוה מתקן יתיה.
ביה בליליא נדת שנתיה דאסתר מלכתא צדיקתא דהות עבדת לחמא לאעלא ית המן בשירותא עם מלכא.
ביה בליליא נדת שינתיה דמלכא טפשא אחשורוש דהוא שהיר ולא שכיב והוא שכיב ולא דמיך דנקטת יתיה רוחא דנקטת למלכי. וכן אמר לכל רברבנוהי מה דאכלית לא אהני לי ומה דשתיתי לא איתקבל עלי שמיא רעימין עלי ושמי שמיא מרימין בקלהון הדא מתנן אמרית למשבק למדינתא ולא שבקית להון או אסתר והמן מכוונין למקטל יתי דלא עלת אסתר לשירותא עמי אלא להמן בלחודוי.
ביה בליליא ההוא על דוכרניה דאברהם יצחק ויעקב קדם אבוהון דבשמיא דאישתלח מלאכא מן מרומא הוא מיכאל רב חיילא דישראל ויתיב ברישא דמלכא ונדי ית שינתיה מיניה כוליה ליליא עד דאמר לאעלא קדמוי ית ספר דוכרניא דיומתא והוו קריין ביה קדם מלכא עובדי דיניהון דמלכי קדמאי דהוון מן קדמוי ויתיב לעיל מן עינוי דמלכא אחשורוש והוה מסתכל מלכא וחזי כדמות גבר. עני ואמר ליה למלכא המן בעי למיקטלך ונמליך חלפיך והוא מקדים בצפרא ובעי למישאל מינך גברא דפרקך מן מותא ובעי למיקטליה. אלא אימר ליה להמן מה למעבד לגברא דמלכא צבי ביקריה וחזי דלא שאיל מינך אלא בלבושין וכיתרא דמלכותא וסוסייא דרכיב עלוי מלכא. וגברא דהוה קרי בספר דוכרניא עם שופרא הוה.רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת – דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים, כְּשֶׁשְּׁנָתָן נוֹדֶדֶת, אוֹמְרִים לִפְנֵיהֶם מְשָׁלִים וְשִׂיחוֹת עַד שֶׁשְּׁנָתָם חוֹזֶרֶת עֲלֵיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שם): מִתּוֹךְ שֶׁנָּתַן לִבּוֹ עַל הָמָן וְאֶסְתֵּר, אָמַר: "אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם שֶׁהוּא אוֹהֲבִי עֲצָתָם, וִיגַלֶּה לִי." וְחָזַר וְאָמַר: "שֶׁמָּא עָשָׂה לִי אָדָם טוֹבָה וְלֹא גְמַלְתִּיו, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין עוֹד לִי." לְפִיכָךְ: "וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת".
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מה היא סבת נדידת השינה,
- מדוע כפל ספר הזכרונות דברי הימים :
בלילה, אין ספק כי המלך בראותו את כל החרדה שחרדה אסתר לבא אליו, ידע כי בקשה גדולה יש לה לבקש, כי בעבור זה אמר עד חצי המלכות, ויען שכפלה בדבריה אם מצאתי חן, ואם על המלך טוב, הבין שהשאלה שתבקש הוא דבר הטוב לפני המלך בעצמו, והראוי אליו מצד ישרו באשר הוא מושל עמים והוכן בחסד כסאו, ובזה עלה בלבו כי אין ספק נתחייב לשלם איזה גמול למטיב עמו, ולא שלם פעלו, ועל כן ציוה להביא ספר הזכרונות.
והנה המפרשים כתבו כי דברי הימים היה הדברי הימים הגדול שבו כתוב הכל באורך, והיה עוד לוח המפתחות שהיה כתוב בו ראשי דברים ועל ידו היו מחפשים בדברי הימים הגדול. ולי נראה כי היו שני דברי הימים, א. דברי הימים שנכתב לזכרון לדור אחרון קורות המלך ומעשיו ועלילותיו הן טוב והן רע, ודברי הימים הזה לא היה ביד המלך רק ביד המשנה, ב. דברי הימים שנכתב לפני המלך שיהיה לזכרון אל המלך עצמו, וזה נקרא ספר הזכרונות דברי הימים שהיה תכליתו למזכרת דברים, וכבר כתבתי כי מן המלך נשכח מי היה המגיד על בגתנא ותרש, ועל ידי כן גדל את המן, כי לא ידע למי ישלם גמול בעד הטובה הגדולה הזאת, אם לא למי שסיבב שישא את אסתר שעל ידה ניצל ממות, וגם שאח"כ השתדל המן שידמה להמלך שהוא היה המגיד, ועל ידי כן גדלו ורוממו, ובודאי מספר דברי הימים שהיה ביד המן נמחק שם מרדכי ונכתב שם המן במקומו שהמן היה המגיד, אבל בספר הזכרונות שהוא הדברי הימים אשר היה תחת יד המלך שם היה כתוב האמת, שמרדכי היה המגיד, ועל זה אמר;
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "אסתר ו א"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.