קטגוריה:בראשית מד א

תרגום

וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ

יוסף פקד על המשרת "אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ", האיש המכובד ביותר, איש סודו של יוסף, וכפי שראינו הוא יודע להוציא דבר מתוך דבר ולנהל את ענייני יוסף ללא פיקוח צמוד (ביאור:בראשית מג כג).

מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת

"אַמְתְּחֹת" - יַלְקוּט, נֹאד, צִקְלוֹן, שַׂק, שַׂקִּיק, תִּיק, תַּרְמִיל (מילוג). "אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים" פרושו: האמתחת ששיכת לאנשים. לא ברור אם "אַמְתְּחֹת" זה השק שסחב החמור, או תרמיל שנשאו האנשים על גבם. בסיפור מופיע המשפט הבא: "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן, וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (ביאור:בראשית מב כז). סביר להניח שהאַמְתְּחֹת הוא השק שנשא החמור.

מלא את שקי האנשים, זה כבר מגדיר את הכמות. הן אי אפשר להעמיס על חמור מטען מעל ליכולתו לסחוב, ואי-אפשר למלא שקים יותר מתכולתם, אלא אם יוסף הוסיף להם שקים וחמורים, דבר שיוסף לא עשה.

חלק ממשקל הזרעים הוא המים בתוך התבואה. ייתכן שיוסף רמז לתת להם זרעי חיטה יבשים יותר, כך שכמות האוכל תהיה רבה במשקל נמוך.

"כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת", נשמע יפה אבל זה בלתי מוגדר. ברור שהחמורים ישאו את המטען. בהתחלה זה קל לסחוב אבל בהתאם למהירות ההליכה, חום היום, חוזק החמורים היכולת משתנה, ואחרי הליכה של שעה, המשקל הראשוני נעשה כבד מאוד ובלתי אפשרי להמשיך.

אז למה יוסף פקד להעמיס את האחים בעודף משקל?

• האחים לא יכלו להתלונן על המתנה המכובדת שהם קיבלו בלי להעליב את השליט.
• האם יוסף רצה לראות אם הם ישפכו או ימכרו את העודף והוא יוכל להאשים אותם בעבירה נוספת?
• ייתכן שהמשקל הכבד נועד להכריח את האחים ללכת בדרך הקצרה והנוחה כדי לחזור הביתה.
• בגלל עודף המשקל, האחים ילכו לאט ולא יאיצו בחמורים הסוחבים משקל רב.

בצורה זו, יוסף ידע איפה למצוא אותם, וידע שהם לא ילכו רחוק לפני שתוכניתו להביא אותם חזרה תתגשם, הן הוא היה חייב לתפוס אותם לפני שהם יגיעו למלון, יאכילו את החמורים, ימצאו את הגביע, ינסו להפטר מהגביע או לחזור, ולשבש את תוכניתו.

וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ

בסיבוב הראשון יוסף פקד: "וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" (ביאור:בראשית מב כה). בדרך, במלון, רק אח אחד, שבמקרה החזיק את שקו הפוך, מצא "אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (ביאור:בראשית מב כז). אצל שאר האחים, צרורות הכסף נשארו בתחתית השק ורק כאשר האחים רוקנו את שקיהם הם גילו שכספם הושב להם, ככתוב: "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ" (ביאור:בראשית מב לה).
עכשו יוסף פוקד בפרוש להניח את הכסף בפי השק. אולם כאשר האחים מואשמים בגנבת הגביע, ונעשה חיפוש בפי השקים, רק הגביע נמצא ולא הכסף, ככתוב: "וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה; וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן" (ביאור:בראשית מד יב). כלומר, משרתו של יוסף שינה את פקודת יוסף, ולא שם את הכסף בפי השקים, אלא רק את גביע הכסף בשקו של בנימין.

• מדוע יוסף פקד לשים את הכסף במקום גלוי, בפי השק? - הן הוא אמר "וּלְהָשִׁיב", כלומר לקחת ולהשיב, ולא אמר להשאיר בתחתית השק. בפעם הראשונה יוסף רצה לראות מה האחים יעשו כאשר הם יגלו את הכסף בפי שק אחד. יוסף רצה לראות אם הם יבדקו את כל השקים, יברחו או ישובו. עכשו יוסף נתן לכולם הזדמנות להסתכל בשק ולגלות שכספם הושב, אבל המשרת של יוסף לא עשה זאת, והאחים לא בדקו.

• מדוע משרתו של יוסף לא עשה את דברי יוסף? - המשרת לא שם את הכסף בפי השק, אלא השאיר את הכסף בתחתית השק. המשרת חשב שגביע הכסף הוא מתנה נוספת לאח הצעיר, שיוסף כבר נתן לו משאות "חָמֵשׁ יָדוֹת" (ביאור:בראשית מג לד). לא ברור אם המשרת הבין שיוסף עומד להאשים את האחים בגנבה בשלב הזה. המשרת חשב שאין צורך לסבך ענינים בין התשלום לתבואה ולמתנות. קשה להניח שהאחים היו מאמינים שנס כפול קרה לכל האחים - ופעמיים "אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם, כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי" (ביאור:בראשית מג כג). המשרת הבין את יוסף ועשה למענו מה שיוסף היה צריך, ולא מה שיוסף פקד. בזמן החיפוש שהתחיל "בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה" (ביאור:בראשית מד יב), לא נמצא הכסף. כלומר או שהמשרת לא שם את הכסף אלא רק את הגביע, או שהחיפוש היה שטחי, רק בפי השק, דבר המראה שאנשיו של יוסף ידעו איפה לחפש.