קטגוריה:בראשית כד מא

אברהם היה בנו הבכור של תרח, ואם הוא היה נשאר בחרן עם אביו, אזי הוא עכשיו היה ראש המשפחה, וכל בני נחור בחרן היו כפופים לו.
אברהם מרגיש ומדבר כאילו שהוא שליט המשפחה בחרן.

העבד בדבריו לא ציטט את אברהם במדויק:

• אברהם אמר: "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" (ביאור:בראשית כד ח).
• העבד אומר שאברהם אמר: "כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְאִם לֹא יִתְּנו לָּךְ וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי".

אברהם העניק רק לנערה את הזכות לסרב ולא למשפחתה, אך העבד שינה את דברי אברהם וריכך אותם באומרו שלמשפחה יש רשות לסרב לתת לו את האישה, ואז לעבד אין רשות לקחת בכוח. העבד לא אמר שלאישה יש רשות לסרב אם המשפחה מסכימה. אבל לבטח הוא היה מקיים את דברי אברהם ולא לוקח אישה שמסרבת לבוא אפילו אם משפחתה מסכימה.

אברהם העניק את הזכות לסרב רק לאישה אחת, הראשונה שהמלאך יבחר לו, ולאחר הסרוב הזה העבד יהיה חופשי משבועתו להביא אישה ליצחק. העבד דיבר על כל המשפחה המורחבת בעיר, ובמשפחה של בני נחור ישנם הרבה נערות מתאימות, ורק אם יסרבו לתת לו אפילו אחת מכל הנשים, רק אז העבד ישתחרר משבועתו.

העבד כמובן תכנן לספר על הנס שקרה לו ושמלאך אלוהים הביא לו אישה בדיוק כפי שהוא ביקש, ולכן המשפחה לא יכולה לסרב כי המלאך יעניש אותם. העבד החליט שאין לו צורך לומר למשפחת הכלה שרק לנערה יש זכות לסרב להצעת הנישואין, ולגרום למריבה האם למשפחה יש או אין זכות לסרב.

העבד התרגש וחזר על אותם מילים פעמיים: בהתחלת המשפט ובסופו. בצורה זו העבד גם העביר את התרגשותו של אברהם שבדבריו לו אף הוא חזר פעמיים על חלק מדבריו, ככתוב: "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה ... רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה" (ביאור:בראשית כד ח).

אנו רואים שהשליח הציג את אדונו בצורה הטובה ביותר בהתאם לתנאים. העבד העלה את האיום לקחת בכוח, אבל הרגיע שהמלאך בחר את האישה, ושהוא לא יקח בכוח אם המשפחה תסרב.

אולם למעשה, לבן ובתואל שמעו: שאברהם השביע את העבד לקחת נערה שהמלאך יבחר. אם השפחה תסרב, העבד יהיה חופשי משבועתו, אבל אז, אברהם יבוא לדרוש את הנערה שהמלאך בחר.