ביאור:מ"ג בראשית כד מא
אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי[עריכה]
אז תנקה מאלתי. ואברהם אמר (פסוק ח) משבועתי. שהוא החמיר עליהם לומר שהביאו באלה שהיא חמורה יותר, כדי שיתרצו.
אז תנקה מאלתי. ולא אמר משבועתי והטעם כי אפחד מאדני ומאלתו:
כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי:[עריכה]
כי תבא אל משפחתי. ולא אמר "אל בית אבי", לומר שאם לא ימצא מבית אב יקח מבית אם:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] מבית אבי ומארץ מולדתי. לשון רש"י: מבית אבי, מחרן. ומארץ מולדתי, מאור כשדים. אם כן "אל ארצי ואל מולדתי תלך" יהיה אור כשדים, וחלילה חלילה שיתערב זרע הקדש בבני חם הפושע. אולי יאמר שהיה לו משפחה שם מזרעו של שם, אבל העבד לחרן הלך כאשר דבר אדניו. ואולי יחשוב הרב כי ארץ מולדתו אור כשדים, אבל "מולדתי" היא משפחתי, ו"ארצי" ארץ אשר גר בה. וכל אלה דברים בטלים, כי בכאן אמר: ולקחת אשה לבני משם, ועוד כי ימים רבים עמד בארץ כנען יותר מחרן, ולמה תקרא חרן ארצו בעבור שגר בה ימים: אבל "אל ארצי ואל מולדתי", ארצי ששם מולדתי, כי שם עמד ומשם היו אבותיו מעולם, וכבר נתבאר (לעיל יא כח, יב א). ובבראשית רבה: (נט י) מבית אבי, זו ביתו של אביו, ומארץ מולדתי זו שכונתי. ויתכן שיהיה טעם "אל ארצי ואל מולדתי", ארצי ומשפחתי, כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ רק במשפחתו, וכן ולקחת אשה לבני משם, רמז אל "מבית אבי". וכן יאמר העבד (להלן פסוק מ) ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי. ואמר (שם מא) כי תבא אל משפחתי. או שהיה העבד אומר כן לכבדם שישמעו לו: