ביאור:מ"ג בראשית כד טז

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

בראשית כד · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז

וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד

פירוש

ספורנו

טבת מראה. יפת הצבע.

בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ

מה הצורך להזכיר "איש ל ידעה" לאחר שכתוב שהיא בתולה?

רש"י

בתולה. ממקום בתולים (ב"ר): ואיש לא ידעה. שלא כדרכה לפי שבנות הנכרים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר העיד על זו שנקייה מכל:

רשב"ם

ואיש לא ידעה. אפילו מעשה חידודין כי צנועה היתה:

אבן עזרא

ואיש לא ידעה. רחוק שידבר הכתוב על חוץ הדרך רק פי' שיתכן שתהיה הנערה בתולה וישכב עמה איש גם תהר ואין ראוי לגלות דבר ערוה:

וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל:

מדוע לא כתוב שהיא שאבה מים, כפי שכתוב בהשקיית הגמלים? מקור לדרשת חז"ל.

רבינו בחיי

ותרד העינה ותמלא כדה ותעל. ולא אמר ותשאב כשם שאמר בפעם שנית ותשאב לכל גמליו. ומכאן דרשו רז"ל ותמלא כדה ותעל, כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים עלו לקראתה. אמר לה הקב"ה את סימן לבניך. וזהו שכתוב מיד וירץ העבד לקראתה שעלו המים לקראתה: