ביאור:מ"ג בראשית כד סה
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק ס"ד] והפסוק הבא מאוחר הוא מוקדם כי ותאמר אל העבד וכבר אמרה אל העבד:
הלזה. מרחוק רגיל לו' כן, וכן בעל החלומות הלזה בא אבל כשאדם בקרוב אומר המן הרע הזה:
וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס:[עריכה]
ותתכס. לשון ותתפעל כמו ותקבר ותשבר:
ותתכס. מבנין התפעל התי"ו הראשון לנקבה שאיננה נמצאה והשני להתפעל:
[מובא בפירושו לפסוק ס"ד] ותרא את יצחק. לשון רש"י, ראתה אותו הדור ונתביישה ממנו. ורבי אברהם פירש כי הפסוק האחרון מוקדם, כי "ותאמר אל העבד", וכבר אמרה אל העבד, ורבים בתורה כן על דעתו. ובאמת שימצאו מהם, אבל בכאן איננו נכון, שיצטרך לערב שתי המקראות, ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדוני ותפול מעל הגמל ותקח הצעיף ותתכס: ולדעתי, בראות רבקה איש הולך לקראתה בשדה שירט הדרך והלך בשדה לעומתם, ידעה כי הוא בא לראותם ולקרוא לשלום או להכניסם אל ביתו ללון, עשתה כדרך מוסר הנשים לעמוד בהצנע:
ותתכס. כי יראה מהביט, על דרך "ויסתר משה פניו" (שמות ג, ו).
[מובא בפירושו לפסוק ס"ג] והנה גמלים באים. ובצאתו לשוח היה דרכו לקראתם, כאמרו "ההלך בשדה לקראתנו" (פסוק סה), וזה כי בשובו מבאר לחי ראי לביתו, היה דרכו מן הצפון לדרום, והבאים מחרן לבית אברהם היה דרכם מן המזרח למערב. לפיכך בנטותו מדרכו שהיא מן הצפון אל הדרום והלך לצד מזרח אל דרך הגמלים הבאים מארץ בני קדם, חשבה רבקה שהיה הולך לקראתם.