מ"ג במדבר ה יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר ה · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרְרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיוֹמֵי יָתַהּ כָּהֲנָא וְיֵימַר לְאִתְּתָא אִם לָא שְׁכֵיב גְּבַר יָתִיךְ וְאִם לָא סְטֵית לְאִסְתַּאָבָא בָּר מִבַּעְלִיךְ הִוַי זַכָּאָה מִמַּיָּא מָרִירַיָּא מְלָטְטַיָּא הָאִלֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וְיוֹמֵי יָתָהּ כַּהֲנָא בִּשְׁבוּעַת שְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא וְיֵימַר כַּהֲנָא לְאִתְּתָא אִין לָא סָטִית לְאִסְתְּאָבָא בְּתַּשְׁמִישׁ דְעָרִיס בַּר מִן רְשׁוּתָא דְבַעֲלִיךְ תֶּהֱוֵי זַכָּאָה מִמַיָא מְרִירַיָא בְּדוּקַיָא הָאִלֵין:
ירושלמי (קטעים):
חִרַקֵי מִן מַיָא בְּדוּקַיָא לְבֶדֶק הָאִלֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשביע וגו'" - ומה היא השבועה אם לא שכב הנקי הא אם שכב חנקי (ס"א לא תנקי) שמכלל לאו אתה שומע הן אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחלה לזכות

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טומאה" - שתי התנאים האלה אחד הם יאמר אם לא שכב איש אותך שלא שטית טומאה תחת אישך הנקי כי בעלה שכב אותה ואיש הוא ויתכן שיהיה איש חסר הידיעה יאמר אם לא שכב האיש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך כלל כי ישביענה על האיש ההוא אשר קנא עליו בפירוש ועל האחרים בכלל וכן אמרו (סוטה יח) אמן מאיש זה ואמן מאיש אחר

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


נט. והשביע אותה הכהן הכהן משביעה ואין נשבעת מאליה. שהיה בדין נאמר כאן שבועה ונאמר להלן שבועה מה שבועה האמורה להלן היא נשבעת מאליה אף שבועה האמורה כאן היא נשבעת מאליה תלמוד לומר והשביע אותה הכהן הכהן משביעה ואינה נשבעת מאליה.

ס. ואמר אל האשה בכל לשון שהיא שומעת, דברי ר' יאשיה. שהיה בדין ומה אם יבמה קלה לא עשה בה כל הלשונות כלשון הקודש, סוטה חמורה אינו דין שלא נעשה בה כל הלשונות כלשון הקודש. תלמוד לומר ואמר אל האשה בכל לשון שהיא שומעת, דברי ר' יאשיה. ר' ישמעאל אומר אינו צריך, שהרי כבר נאמר ואמרה האשה אמן אמן, ואם אינה שומעת כיצד [היא] אומרת אמן אמן. או אינה אומרת אמן אלא אחר האלה, כשהוא אומר יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך הרי שבועה אמורה, הא מה תלמוד לומר ואמר אל האשה למדה הכהן סדר שבועה.

סא. אם לא שכב איש אותך מלמד שפותח לה בזכות אומר לה , הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה קדמוך ונשטפו אל תגרמי לשם הגדול הנכתב בקדושה שימחה על המים. אומר לפניה דברי הגדה מעשים שאירעו בכתובים הראשונים כגון אשר חכמים הגידו ולא כחדו מאבותם. ואמר לפניה דברים שאינן כדאי לשמען היא וכל משפחת בית אביה (כדאי בהם). ר' ישמעאל אומר בתחילה מודיעה כחן של מים המרים, אומר לה בתי (אומר לך ) המים המרים האלו למה הן דומין. לסם יבש הניתן על בשר חי ואין מזיקו, כשהוא מוצא [מכה] מתחיל לחלחל. אף [את] אם טהורה שתי ואל תמנעי ואם טמאה את חנקי ממי המרים המאררים האלה.

<< · מ"ג במדבר · ה · יט · >>