קטגוריה:במדבר לב יד

<< | ספר במדבר • פרק ל"ב • פסוק י"ד | >>

והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל.

וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל.

המהדורה המוטעמת:

וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְהִנֵּ֣ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֣ה - מילית, הצבעה

צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm קַמְתֶּ֗ם קַמְתֶּ֗ם - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVqp2mp תַּ֚חַת תַּ֚חַת - מילת יחס

צורת יסוד: 8478
מורפ': HR אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲבֹ֣תֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpc/Sp2mp תַּרְבּ֖וּת תַּרְבּ֖וּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 8635
מורפ': HNcfsc אֲנָשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֣ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpa חַטָּאִ֑ים חַטָּאִ֑ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 2400
מורפ': HAampa לִסְפּ֣וֹת לִ - מילת יחס
סְפּ֣וֹת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/5595
מורפ': HR/Vqc ע֗וֹד ע֗וֹד - תואר הפועל

צורת יסוד: 5750
מורפ': HD עַ֛ל עַ֛ל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR חֲר֥וֹן חֲר֥וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2740
מורפ': HNcmsc אַף אַף - מילית, חיוב

צורת יסוד: 639
מורפ': HTa־יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יִשְׂרָאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְהִנֵּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) קַמְתֶּ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

תַּ֚חַת יתיב (משנה, דרגא 3)

אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

תַּרְבּ֖וּת טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲנָשִׁ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) חַטָּאִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לִסְפּ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) ע֗וֹד רביעי (משנה, דרגא 3)

עַ֛ל תביר (משנה, דרגא 3)

חֲר֥וֹן מרכא (משרת, דרגא 5) אַף־יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶל־יִשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם, תַּרְבּוּת קבוצה גדולה של אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לִסְפּוֹת להוסיף עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהוָה, אֶל יִשְׂרָאֵל.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְהָא קַמְתּוּן בָּתַר אֲבָהָתְכוֹן תַּלְמִידֵי גּוּבְרַיָּא חַיָּיבַיָּא לְאוֹסָפָא עוֹד עַל תְּקוֹף רוּגְזָא דַּייָ לְיִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):	וְהָא קַמְתּוּן בָּתַר אַבְהַתְכוֹן תַּלְמִידֵי גוּבְרַיָא חַיָיבַיָא לְמוֹסְפָא תּוּב עַל תְּקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ עַל יִשְרָאֵל:
ירושלמי (קטעים):	תִּסְגוּן גוּבְרִין חַיָיבִין לְמִסְפָה עוֹד עַל תְּקוֹף רוּגְזָא: