קטגוריה:שמות יב יד

נ. והיה היום הזה לכם לזכרון. כנוי הרומז הזה, מצין יום הנזכר למעלה שהוא יהיה לזכרון ובו תביא חגיגות. ויום הנזכר למעלה, הוא יום ארבעה עשר שבו עשו הפסח. וגם הלילה שאחריו שייך ליום ארבעה עשר. כי קודם מתן תורה היה הלילה הולך אחר היום. כמו שאמרו בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות, כמ"ש ( בא פג ).

ולקמן אמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים , וזה היה יום ט"ו, בכל זאת הדבר שקול. שיש לבאר שגם יום י"ד נחשב ליום יציאתם, כי יצאו בלילה כמו שנאמר הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה. רק שמפורש בפרשת מסעי שיצאו ביום ט"ו, והוא היום המיוחד לזכרון.

נא. וחגותם אותו תג לה'. כבר בארתי ( אמור קצא ) שלדעת חז"ל, שם חג ופעל וחגותם, בא על הזבחים והשלמים שמקריבים. ועל כן, לא נמצא שם חג על ראש השנה ויום הכפורים, רק על ג' רגלים, שבהם היו מצוים להביא קרבן חגיגה.

ופה אמר וחגותם אותו על יום הראשון, ולקמן (יג ו) אמר וביום השביעי חג לה' , וחול המועד ידעינן מסברא אחר, שקרוים מקרא קדש. וגם מקל וחומר דהא הימים שלפניהם ושלאחריהם מקודשים. ומבואר בספרא אמור ( אמור רב ) ובחגיגה (דף ט), שעקר החגיגה הוא ביום הראשון, ושבעת הימים הם לתשלומין. כי בחג הסוכות אמר (אמור כג לט) תחוגו את חג ה' שבעת ימים , ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים. שהוא כפל ומיותר, ועל כן מפרש מה שנאמר תחוגו שבעת ימים -אינו כל שבעה, רק וחגותם אותו, רצה לומר היום הראשון לבד.

ומה שאמרו שבעת ימים, הוא לתשלומין, וכמו שאמרו שם (סי ר"ב). והוא הדין שכן הוא בפסח, לכן אמר כאן וחגותם אותו. כי עיקר החגיגה הוא ביום הראשון, ומה שכתוב לקמן, ביום השביעי חג, היינו לתשלומין.

ור' יוסי הגלילי למד הכל מן הכתוב בפרשת ראה, חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וכו' שבעת ימים תחוג לה' אלהיך במקום אשר יבחר וכו' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וכו' בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות . שאם כפי פירוש הפשוט, שקאי על חג הסוכות, הוא למותר שכבר באר וה בפ' אמור וחגותם אותו הג לה' שבעת ימים. ועל כורחך שמוסב למטה, ופירושו שבעת ימים תחוג לה' אלהיך בשלש פעמים בשנה (אשר) יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך, בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות . בשלש פעמים אלה תחוג שבעת ימים. שבכולם חייבים להביא חגיגה לתשלומין כל שבעה.

ובזה תבין היטב מה שאמרו בר"ה (דף ד ע"ב) ובכמה מקומות, מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה- שנאמר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, מקיש חג השבועות לחג המצות, ולפי מה שאמרנו הוא מוסד בפשט הכתוב וכר' יוסי הגלילי.

נב. לדורותיכם חקת עולם . כבר בארתי הדבר בפ' אמור ( אמור סו ) בארך, שמצאנו יותר משלשים פעמים שפרשה התורה שינהג הדבר לדורות. ושם בארתי שברוב המקומות כתיב חוקת עולם, ומפרש תמיד בספרא- חוקת עולם לבית עולמים, היינו שינהגו בבית עולמים, לא בבמה, ולכן צריך לרבות שינהג לדורות עיי"ש בארך. ובכל זאת מה שאמרו, לדורותיכם לבד, לא ידעינן רק שני דורות דמעוט רבים שנים, אבל על ידי שכתוב חוקת עולם, ידעינן שנוהג תמיד