עם טעמים:
אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְﬞבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך יהוה: וכשארחץ בנקיון כפי אז אסבבה את מזבחך יי' להקריב עם עולותי.
לא כרשעים שמביאים עולות בידיהם וידיהם דמים מלאו; אבל אני ארחץ בנקיון כפי שלא יהיה בידי שום עון כשאבא להקריב עולות.
"ארחץ", איני רוחץ את כפי במים כמו שרוחצים הידים מן הכיור בעת שצריך לעלות אל המזבח, רק "בנקיון ארחץ כפי", במה שאני נקי מכל חטא ושמץ וע"י רחיצת הנפש, זה הוא הרחיצה שלי, ולא אעלה על המזבח להקריב חטאות ואשמות רק "ואסובבה את מזבחך", כדי:
(ו) ארחץ בנקיון כפי כו'. הנה אמרו רבותינו ז"ל (ילקוט שמואל רמז קמה) על פסוק (דברי הימים א כה ח) כי דמים רבים שפכת לפני, שכשאמר לו הוא יתברך אתה לא תבנה הבית כי דמים רבים שפכת, השיב דוד ואמר האם יש בי עון על שפכי דמי הגוים, ואמר לו הקב"ה "לפני", כלומר הרי הם כאילו דם קרבנות הקרבת על המזבח לפני:
ובזה נבוא אל ענין הכתוב, והוא כי זה שלמדונו רבותינו ז"ל פירוש הכתוב, שהוא יתברך אמר לו שהיו דמים ששפך כדם קרבנות, הוא עצמו מלמד לנו דוד עצמו, והוא כי אמר הלא אמרתי (פסוקים א - ב) כי אני בתמי הלכתיובחנני ה' כו', והלא אם יאמר איש הלא דחה אותך הוא יתברך מלבנות בית המקדש על כי דמים רבים שפכת, הרי שאינך נקי כפים לפניו, ואיך עלה על לבך להדמות אל האבות לכנות אלקותו יתברך עליך ושיבחנך וינסך כי התהלכת באמתו יתברך. לזה אמר הנה לא לבלתי נקי כפים חשבני ה' באומרו כי דמים רבים שפכת לפני, כי אם אדרבה לדם חטאות, כי הלא טנופת דם הכפים ארחץ בנקיון הלב וטוב הכונה שהיתה להפיל אויבי ה', ובזה יחשבו לי כמסבב מזבחך ה' בדם חטאות הצבור שהם בסיבוב המזבח לתת ארבע מתנות על ארבע קרנות למזבח, כמאמר התנא (זבחים נג א) עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית, וזהו ואסובבה את מזבחך ה', כי בטוב הכונה אני כמסבב מזבחך כי לדם קרבנות יחשב לי דמם של רשעים:
