לדלג לתוכן

מ"ג תהלים כו ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · כו · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה
  וּ֝לְסַפֵּ֗ר כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשמע" - כמו להשמיע "כל נפלאותיך" - זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לגוג ויש בו לימות המשיח ויש בו לעתיד לבא

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לשמיע - כמו להשמיע, וכמוהו לשמיד מעוזניה. ונפלאותיך - פעול למלת לשמיע ולספר.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך: לשמע כמו להשמיע; וכן (ישעיהו כג יא): לשמד מעזניה כמו להשמיד.

אמר: אבא בית מזבחותיך להשמיע שם בפני קהל קדושים תודה בקול רם.

והוא שיהיה מודה בפניהם על החסדים שעשה לו האל והצילו מכל צרה ולספר כל הנפלאות שעשה עמו בעתות צרותיו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לשמיע" - להשמיע לבני אדם בקול הודאה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להשמיע בקול תודה", על הטובות והחסדים, "ולספר כל נפלאותיך", שעיקר ההודאה היא מה שאוכל לספר נפלאותיך, שעי"כ יראו בני אדם גדולת ה':

ביאור המילות

"לשמיע". כמו להשמיע:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ז) ואם יאמר אדם אם כן איפה שכל דמים רבים ששפכת היו לך כחטאות וקרבנות כפרה, אם כן למה זה שמת לבך והשתדלת שיבנה בית המקדש בימיך, ומה גם כי דמית עצמך אל האבות והם לא היו צריכים בית המקדש כי הן הם המרכבה, אך הלא יראה כי היה הדבר למען יהיו לרצון קרבנות כפרת אשמותיך שם נגד שער השמים מכוון לשבתו יתברך. על כן הנני בא ואומר, כי לא כן הוא, כי אם על שני דברים, אחד, להקריב תודות על כל הטובות אשר גמלתני, וגם לספר שם כל נפלאותיך לפני כל ישראל העומדים שם בבית ה'. וזהו לשמיע כו' לומר כדי לשמיע בקול תודה שהוא הדבר האחד, וגם לספר כל נפלאותיך, הוא מה (ח)שה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך, אך לא להקריב קרבנות על עון:

והנה זה הוא שעור הכתובים, ולהתכת תיבות אלו באומרו מעון ביתך וכו' ומקום כו' שיראה כפל ענין במלות שונות שהם שתי קושיות, יהיה, שאמר הן ידעתי כי הלא הוא דבר מתמיה כי האמנם ישב אלקים על הארץ, אך אין זה כי אם כענין הנה מקום אתי (שמות לג כא) שהמקום הוא אתו יתברך ולא שהוא יתברך במקום, וכמאמרם ז"ל (בראשית רבה סח ט) מענה אלקי קדם (דברים לג כז) הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. על דרך זה אמר דוד, ה' שהוא מציאותך הגדול והנורא איני אומר שאהבתי מעונך, כי אדרבה אתה מעון המקדש ואין המקדש מעונך, כי אם אהבתי מה שהוא מעון של ביתך אשר אתה הוא כי אתה מעון של הבית, וגם מה שיש בבית הוא התפשטות הנקרא כבוד, וזהו ומקום משכן כבודך התפשטותך שהוא הבית עצמו:   או יאמר מאמרנו במקומות אחרים, כי בית המקדש של מעלה משתלשל איכותו למטה בבית המקדש התחתון כמאמר הכתוב בנה בניתי בית זבול לך (מלכים א ח יג) ושעל כן היו עומדים צפופים ומשתחוים רווחים (אבות ה ה) כמפורש אצלנו יפה במזמור שמחתי באומרים לי (להלן קכב) בסייעתא דשמיא. ובזה יאמר ה' אהבתי מעון ביתך הוא כללות בית המקדש של מטה, שהוא מעון של ביתך המיוחד הוא בית המקדש של מעלה כי רוחני וקדוש הוא מתייחס אל בית ה', ועל הכל אהבתי מקום משכן כבודך הוא בית קדש הקדשים:

<< · מ"ג תהלים · כו · ז · >>