קטגוריה:תהלים ח ב
נוסח המקרא
יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים
יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם.
יְהֹוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ
מָה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ
אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃
יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗י/נוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְ/ךָ בְּ/כָל־הָ/אָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥/ה ה֝וֹדְ/ךָ֗ עַל־הַ/שָּׁמָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מה אדיר - דבר פלא.
ומלת תנה – שם הפועל, כמו: מרדה מצרימה כאילו אמר: תת הודך על השמים.רד"ק
מה אדיר שמך כמו: מה אדיר אתה, כי שמו הוא והוא שמו: שם בן ארבע אותיות שאיננו שם תאר, והוא אדיר.
בכל הארץ רצונו לומר: גבורתך נראית בכל הארץ.
בין בישוב, בין במדבר, בין בים בכל הארץ נראית גבורתך; אבל ההוד הגדול והכח העצום נראה בשמים, כי הארץ דבר קטן נגד השמים, והיא כנקֻדה בתוך העגֻלה.
אשר תנה הודך על השמים: ומלת תנה הוא מקור במקום נתת; כי משתמשים במקור במקום עבר כמו ילדה ועזוב (ירמיהו יד ה): כמו ועזבה, ואחרים זולתו.
וכן במקום עתיד ובינוני; וכמו שבארנו בספר המכלול בחלק הדקדוק ממנו.
וענין הפסוק כן: מה אדיר שמך בכל הארץ, ומה אדיר שאתה נתת הודך על השמים.
ופרוש מלת הוד הכח וההדר.
ויש לפרש אשר תנה הודך על השמיםטעם למה אדיר שמך בכל הארץ.
רצונו לומר: בעבור אשר נתת כח בעליונים להנהיג התחתונים; כי הארץ וכל אשר בה, הימים וכל אשר בהם, הכל בהנהגת העליונים.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תנה" - כמו נתת עתיד במקום עבר וכמוהו רבים במקרא
מצודת דוד
"אשר תנה" - בעבור אשר גם הוד שכינתך נתון בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לחזק יחשב ומכ"ש גבור למעלה
"מה אדיר שמך" - מה מאד חזקת בכל הארץ משגיח ומושל בכלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
ה' אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים
(תהלים ח ב): "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם."
הרב ישראל אברמס (התפרסם באתר דעת) הביא כמה פירושים לכל חלק בפסוק:
ה'
הוא שם העצם, או המיחד והמפרש, של הקב"ה (ספרי במדבר קמג; משנה יומא ו ב), ואילו יתר השמות הם רק כינויים. חז"ל אמרו ששם הוי"ה הוא קיצור של 'היה הוה ויהיה' (זהר, דברים קכ"ז) ורומז על מידת הרחמים (בראשית רבה, פרשה י"ב, ש'). לפי דעה חדשה השם בן ארבע אותיות 'מורה על אישיותו המיחדת של אלקי ישראל'.
אדנינו
משמעו של הריבון אדנות ומלכות, וכינוי הגוף - נו מציין שהמשורר מדבר בשם כל עדת ישראל, או שהוא משתף אליו את כל היצורים (ראה גם המבוא למזמור). הצירוף 'ה' אדנינו' בא גם בנחמיה י ל.
מה אדיר שמך בכל הארץ
בקריאה זו מביע המשורר את רגשי התפעלותו למראה הדרת הטבע על כל חזיונותיו בכל רחבי הארץ. ואולי הכוונה שכל יושבי התבל - אפילו הגויים, שאינם מכירים את האלקים הכרה ברורה ונכונה כמו עם ישראל - מרגישים, כל אחד לפי תפיסתו, את גדולתו ותפארתו של היוצר העולם. וכן אמר הנביא (מלאכי א יא) ' "כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים" '.
אדיר - השרש 'אדר' הוא אחי 'הדר', ופירוש התואר כאן: נהדר בהוד מלכות. לפי מובן זה מתאים החרוז הבא, 'אשר תנה הודך בשמים', כתקבולת נאה.
שמך - הכוונה לאפיו ומידותיו של ה' המתגלים במעשיו.
אשר תנה הודך על השמים
המלה ' תנה ' מתבארת בכמה דרכים:
1) כשם הפעל קל מן השרש 'נתן' בתוספת אות ה' בסופו על פי משקל 'רדה' (בראשית מ ג) מן השרש 'ירד' (ראב"ע), ומשמעו - 'נתת';
2) כציווי קל של 'נתן';
3) כשם הפעל קל של השרש 'תנה' - לספר, להלל (שופטים ה יא).
הפירוש האחרון הוא הקשה ביותר, מפני שאין צורת המלה מתאימה למקור נסמך קל של פעל ל"ה; אבל גם לפי שני הביאורים האחרים הרי שימוש המלה 'אשר' יוצא מן הכלל. הפירוש הראשון נראה העיקר.
על השמים - גילוי הוד ה' בצבא השמים גורם להערצת שמו על הארץ. לפי פירוש אחר 'על השמים' הוא כמו 'מעל השמים', כלומר, בענותנותו ובחסדו אל יצוריו, הוא מוריד ומראה את תפארתו גם בארץ.
למרות שהחרוז האחרון המדבר על השמים חסר בחתימה, הוא מהווה הקבלה יפה לחרוז הקודם; השוה חבקוק ג ג: "כסה שמים הודו, ותהלתו מלאה הארץ". התקבולת בפסוק זה, 'מתאמת' (עיין במבוא לספר תהלים).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים ח ב"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.