ביאור:תהלים ח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




תופעת טבע בתהלים ח ט[עריכה]

תהלים ח ט: " "צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם; עֹבֵר, אָרְחוֹת יַמִּים" ."

הבעיה הפרשנית:

"צפור שמים ודגי הים" מתייחסים לקבוצות בעלי חיים. למרות שהמילה "צפור" בנדון דידן הינה שם קיבוצי, ולפיכך ניתן להתייחס אליה כאל שם עצם רגיל בצורת יחיד, הרי שההמשך "ודגי הים" מחייב המשך התייחסות כאל צורת רבים.

למרות זאת, חציו השני של הפסוק, "עבר ארחות ימים" מופיע בצורת יחיד. השאלה היא למה או למי הכוונה במילים "עבר ארחות ימים"?

התרגומים לערבית יהודית:

רס"ג: "...וסמך אלבחר וכת'יר מן אלמאר פי טרקה".

ריש"ט: "...וסמך אלבחר עאבר דרוב בחור".

ניתן לראות שרסג בוחר לנתק את חלקו השני של הפסוק מכפיפות מוחלטת לחלקו הראשון, דהיינו שימוש באותו נושא. גם את הכינוי הרומז במילה "טרקה" (דרכיו), החוזר לים, הוא רשם משום שאין זו דרכו לחזור על מילה פעמיים במקום שלשיטתו אין בכך צורך. לחצי השני של הפסוק יצר רסג נושא חדש, המתאים למילה "עבר" בעברית והוא "אלמאר". כלומר, מדובר בכל מיני דברים העוברים בים ואין קשר מוכרח בין זה לבין הציפורים והדגים דווקא.

לעומתו, רישט שוב מותיר להכרעת הקורא את הפיסוק, אלא שכאן ניתן יותר לנטות לכך שהביטוי "עובר ארחות ימים" חוזר לדגים, משום שריש"ט לא תרגם "וסמך אלבחר ועאבר דרוב בחור", שאז היינו מבינים שעובר ארחות ימים הוא דבר אחר מאשר דגי הים, אלא תרגם "וסמך אלבחר עאבר דרוב בחור". בנוסף, "סמך" הוא שם קיבוצי (צורת היחיד: "סמכה") ולכן יצדק לומר עליו "עאבר". אמנם, זה עדיין אינו מניח את הדעת, שכן פעמים אין ספור מעביר רישט את המילה כצורתה במקור, אם רבים או יחיד, אל הערבית, בלא שינוי ובלא התאמה למשפט הערבי, ולכן לא בטוח שהכלל ש"אין לחכם אלא מה שעיניו רואות" נכון כאן.

יצויין, שמצד העברית נכון, לכאורה, לנתק את חציו השני של הפסוק מן הראשון, שכן "דגי" הוא שם עצם בצורת 'רבים' ואילו 'עובר' הוא פועל בצורת 'יחיד'.

דיון בפרושים שונים:

מצודת דוד:

"עובר ארחות ימים – רוצה לומר כי האדם בחכמתו יעשה אניות ובהם עובר ארחות ימים...".

ראב"ע:

"וטעם עובר ארחות ימים שבחכמתו עושה ספינות ויכיר ארחות ימים... ויש אומרים כי על הדג ידבר שישוב עובר ארחות ימים".

רד"ק:

"עובר ארחות ימים – שבחכמתו עושה ספינות ועובר בהם ארחות ימים".

מהפרושים הנל, לא ניתן לראות תמיכה חד משמעית בתרגומו של רסג, אלא שהקרוב אליו הוא ראבע. יתר הפרשנים שנזכרו מחליטים את הפרוש כְּאמור על האדם ואילו רסג תרגם "וכת'יר מן אלמאר פי טרקה", כלומר "ורבים מן העוברים בדרכיו", בסתם – ללא פרוט.

ראב"ע, לעומת זאת, מחיל את המילים "עובר ארחות ימים" הן על האדם והן על הדגים, אם כי הוא מוציא מן הכלל את יתר האפשרויות, כפי הנראה מדבריו.

תרגום יהונתן יוצא מן הכלל בקבעו כי "עובר ארחות ימים" הוא"... ולויתן דחליף אסרטי ימא". כלומר, מדובר באופן ספציפי בלויתן.

בפרוש רש"י לא נמצאה התייחסות לפסוק זה.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תופעת טבע בתהלים ח ט


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה באוניברסיטת בר אילן ה'תשסו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-08-09