קטגוריה:תהלים ח ט
צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם
עֹ֝בֵ֗ר אׇרְח֥וֹת יַמִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּ/דְגֵ֣י הַ/יָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
מלבי"ם (כל הפרק)
"צפור שמים" שרחוקים יותר מן האדם, והם שנבראו בחמישי אחר הדגים, ואחריהם במדרגה הם דגי הים, כי בדגי הים אם ירצה להשתמש אז בהכרח "עובר ארחות ימים", ויצטרך לסכן את עצמו בימים ובנהרות עד שישיגם, באופן שמבואר שכל שהתרחק טבע המין ההוא מן האדם, עד שלכן קדמה בריאתו, כן רחוק תשמישו ותועלתו אל האדם, מזה מבואר כי כל המינים שנבראו קודם האדם, היו רק אמצעיים אל האדם שהוא תכליתם האמתי שכולם נבראו בעבורו, וכל שהתקרב היצור אליו, כן התקרב אל התכלית, והיה הסבה הקרובה אליו, וכל הרחוק הרחוק ממנו, לפי רחוקו הוא גם כן סבה יותר רחוקה, כאילו הדג אמצעי אל הצפור שמים והצפור אל חיתו ארץ והחיה אל הבייתי, והבייתי הוא האמצעי הקרוב אל האדם, ולכן כל שהתרחק האמצעי מן התכלית, כן תתרחק תועלתו ותשמישו וזה צייר במ"ש כל שתה תחת רגליו, כאילו האדם עומד עליון על כל הנבראים ובהמות הבייתות עומדים תחת רגליו, והחיות המדבריות תחת רגלי הבייתות, ותחת רגליהם צפור שמים, ותחת רגלי עוף כנף יעמדו הדגים, עד שכולם ישיבו שלשלת של אמצעיים אחוזים וקשורים זה בזה עד תכליתם שהוא האדם, ומכל אלה הראיות מבואר ונתברר את אשר הניח בראשית הדרוש, והוא כי,
תופעת טבע בתהלים ח ט
תהלים ח ט: " "צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם; עֹבֵר, אָרְחוֹת יַמִּים" ."
הבעיה הפרשנית:
"צפור שמים ודגי הים" מתייחסים לקבוצות בעלי חיים. למרות שהמילה "צפור" בנדון דידן הינה שם קיבוצי, ולפיכך ניתן להתייחס אליה כאל שם עצם רגיל בצורת יחיד, הרי שההמשך "ודגי הים" מחייב המשך התייחסות כאל צורת רבים.
למרות זאת, חציו השני של הפסוק, "עבר ארחות ימים" מופיע בצורת יחיד. השאלה היא למה או למי הכוונה במילים "עבר ארחות ימים"?
התרגומים לערבית יהודית:
רס"ג: "...וסמך אלבחר וכת'יר מן אלמאר פי טרקה".
ריש"ט: "...וסמך אלבחר עאבר דרוב בחור".
ניתן לראות שרסג בוחר לנתק את חלקו השני של הפסוק מכפיפות מוחלטת לחלקו הראשון, דהיינו שימוש באותו נושא. גם את הכינוי הרומז במילה "טרקה" (דרכיו), החוזר לים, הוא רשם משום שאין זו דרכו לחזור על מילה פעמיים במקום שלשיטתו אין בכך צורך. לחצי השני של הפסוק יצר רסג נושא חדש, המתאים למילה "עבר" בעברית והוא "אלמאר". כלומר, מדובר בכל מיני דברים העוברים בים ואין קשר מוכרח בין זה לבין הציפורים והדגים דווקא.
לעומתו, רישט שוב מותיר להכרעת הקורא את הפיסוק, אלא שכאן ניתן יותר לנטות לכך שהביטוי "עובר ארחות ימים" חוזר לדגים, משום שריש"ט לא תרגם "וסמך אלבחר ועאבר דרוב בחור", שאז היינו מבינים שעובר ארחות ימים הוא דבר אחר מאשר דגי הים, אלא תרגם "וסמך אלבחר עאבר דרוב בחור". בנוסף, "סמך" הוא שם קיבוצי (צורת היחיד: "סמכה") ולכן יצדק לומר עליו "עאבר". אמנם, זה עדיין אינו מניח את הדעת, שכן פעמים אין ספור מעביר רישט את המילה כצורתה במקור, אם רבים או יחיד, אל הערבית, בלא שינוי ובלא התאמה למשפט הערבי, ולכן לא בטוח שהכלל ש"אין לחכם אלא מה שעיניו רואות" נכון כאן.
יצויין, שמצד העברית נכון, לכאורה, לנתק את חציו השני של הפסוק מן הראשון, שכן "דגי" הוא שם עצם בצורת 'רבים' ואילו 'עובר' הוא פועל בצורת 'יחיד'.
דיון בפרושים שונים:
מצודת דוד:
"עובר ארחות ימים – רוצה לומר כי האדם בחכמתו יעשה אניות ובהם עובר ארחות ימים...".
ראב"ע:
"וטעם עובר ארחות ימים שבחכמתו עושה ספינות ויכיר ארחות ימים... ויש אומרים כי על הדג ידבר שישוב עובר ארחות ימים".
רד"ק:
"עובר ארחות ימים – שבחכמתו עושה ספינות ועובר בהם ארחות ימים".
מהפרושים הנל, לא ניתן לראות תמיכה חד משמעית בתרגומו של רסג, אלא שהקרוב אליו הוא ראבע. יתר הפרשנים שנזכרו מחליטים את הפרוש כְּאמור על האדם ואילו רסג תרגם "וכת'יר מן אלמאר פי טרקה", כלומר "ורבים מן העוברים בדרכיו", בסתם – ללא פרוט.
ראב"ע, לעומת זאת, מחיל את המילים "עובר ארחות ימים" הן על האדם והן על הדגים, אם כי הוא מוציא מן הכלל את יתר האפשרויות, כפי הנראה מדבריו.
תרגום יהונתן יוצא מן הכלל בקבעו כי "עובר ארחות ימים" הוא"... ולויתן דחליף אסרטי ימא". כלומר, מדובר באופן ספציפי בלויתן.
בפרוש רש"י לא נמצאה התייחסות לפסוק זה.
מקורות
על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה באוניברסיטת בר אילן ה'תשסו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-20.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "תהלים ח ט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.
