ביאור:תהלים ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם[עריכה]

זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

חלק מהפירושים במאמר זה לקוחים מתוך דברי הרב פרופ' ישראל אברמס ( במאמר שהתפרסם באתר דעת ) .

(תהלים ח ב): "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

מה זה " יסדת עוז "? ומה הקשר בין עוללים ויונקים לבין צוררים, אויב ומתנקם?

1. ע"פ רש"י, הכוונה לשירה בבית המקדש: העוללים והיונקים הם הלויים והכהנים, שמתחילים כבר בגיל צעיר יחסית לשיר במקדש; והצוררים הם אויבי ישראל. הפסוקים מהללים את ה', ששמו אדיר בכל הארץ, והיה ראוי שישרה שכינתו על השמים בלבד, ובכל זאת הוא עשה איתנו חסד, והורה לנו להשמיע שירים מפי עוללים ויונקים במקדש, כדי להראות לצורריך אויבי ישראל שהוא אוהב אותנו, עם ישראל.

2. ע"פ מצודות ומלבי"ם, הכוונה לנפלאות הבריאה המתגלות בלידת התינוקות. כשתינוק ברחם, הוא ניזון דרך הטבור, ופיו סתום; וכשהתינוק נולד, הטבור שלו נסתם ופיו נפתח, והוא מתחיל לינוק, וזה פלא גדול. לפי פירוש זה, הצוררים הם הכופרים המכחישים את השגחת ה'; והנפלאות המתגלות בתהליך הלידה של תינוקות משביתות את טענותיהם. והרב ישראל אברמס הסביר פירוש זה קצת אחרת: "אתה מראה את כחך האלקי בזה שנתת כשרון הדיבור - יתרון המבדיל את האדם מיתר בעלי החיים ומרוממו עליהם - לילד רך, יצור כה זעיר וחלש"

3. ע"פ הרב אברמס, הכוונה לדברי השירה והשבח של ילדים: "אתה, יוצר העולם, האדיר והנשגב, תייסד את הכרת אלקותך על התפילה הזכה של ילדים קטנטנים תמימי הדעת, כי בתהילתם הטהורה ביחוד תמצא חפץ" (והמשורר מרגיש קרבת רוח לתינוקות אלו שעוד לא נטמאו בחטאות העולם); כוונת הפסוק היא, שבתפילת הילדים לבורא העולם, בה הם מכירים ומשבחים את מעשיו הנפלאים ביצירת התבל, יש כדי להשתיק כל טענות השטנה שאויבי אלקי ישראל (והם גם צוררי עם ישראל) טוענים נגדו.

וייתכן שהכוונה לא דווקא לתינוקות, אלא אפילו לדברי שבח של אנשים גדולים, שבכל זאת אינם אלא כתינוקות ביחס ליוצר האדיר של התבל: כל אנשי תבל, אף הגדולים והדגולים ביותר, אינם אלא כעוללים, ודברי שבחם לה' הם רק כהמית יונקי שדיים כלפי גדולתו של הקב"ה.

4. יש מפרשים את הפסוק כרמז למאורע מיוחד, כלומר, לנצחון שגיבורי ישראל צעירים (' עוללים ויונקים ') הנחילו לעמם בהלחמם באומץ לב נגד אויב אכזרי (' למען צורריך להשבית אויב ומתנקם '), או למעשה גבורה של קידוש השם כשבחורי ישראל הקריבו את נפשם למען דתם. בתולדות עמנו קרו הרבה מקרים כאלה.

  • אולם, לאמיתו של דבר, אין יסוד לפירוש זה המפריע את מהלך הרעיונות.

פירוש המילים, ע"פ הרב ישראל אברמס:

עוללים - ילדים רכים, יונקים (השוה: שמואל א טו ג; ירמיהו מד ז).

יסדת - ע"פ פירושים 2, 3 יש להבין את העבר כהוה: אתה מיסד ומכונן בתדירות. ע"פ פירושים 1, 4, הכוונה ללשון עבר דווקא.

עז - תהלה וכבוד, כמו, 'עזי וזמרת יה' (שמות טו ב); 'הבו לה' כבוד ועז' (תהלים כט א); 'בכלי עז' (דברי הימים ב ל כא). וכן הבינו את המלה השבעים, הפשיטא, והוולגטה. אחרים סוברים שהוראת המלה: כח, גבורה; או: מעז, מחסה. והכוונה שתפילת הילדים מהוה מגדל עז לפני האויבים (השוה: החשמונאים ס, ג', י"ט והלאה).

למען צורריך - משום צורריך, כמו, 'למען שוררי' (תהלים ה ט). הצוררים הם הכופרים בה'.

להשבית - להשתיק, וכן 'הידד השבתי' (ישעיהו טז י), 'והשבתי... קול ששון וקול שמחה' (ירמיהו ז לג).

אויב ומתנקם - נרדפים ל'צורריך'. מתנקם משמעו העיקרי: מי ששואף לעשות נקמה (השוה: ירמיהו ה ט).

בפסוק זה נמצא כעין פרוט לרעיון החרוז השני - ' "מה אדיר שמך בכל הארץ" ' - שבפסוק הקודם, כמו שפסוק ד' מרחיב את השבח שבחרוז השלישי של פסוק ב'.

בכתובים אלה יש מבנה אדריכלי מיוסד על המדה, 'כלל ואחריו פרט'. תקבולת מתאמת.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-08-03