(תהלים ח ג): "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ; לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

- אתה ה' בנית יסוד עז (חזק) של שירי-תהילה היוצאים מפי עוללים ויונקים, לויים צעירים המשוררים בבית-המקדש; שירים אלה נכתבו למען צורריך - אויבי ישראל, המאשימים את ישראל בגזענות ושנאת זרים; השירים האלה מהללים את ה', ויחד עם זה משבחים ומכבדים כל אדם באשר הוא, וכך משביתים את טענותיו של האויב הרוצה להתנקם בישראל.

ניתן להבין כל מילה בנפרד:

• עוללים ויונקים הם ילדים רכים. וכן ב (שמואל א טו ג): "מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק"( פירוט ), (שמואל א כב יט): "מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק", (ירמיהו מד ז): "אִישׁ וְאִשָּׁה עוֹלֵל וְיוֹנֵק", (יואל ב טז): "אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם"( פירוט ), (איכה ב יא): "בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה".
• יסדת - מלשון יסוד, המציין את העמודים שהבניין עומד עליהם ; עוז הוא מבצר, כמו ב (שופטים ט נא): "וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר". ה' כביכול הניח יסודות למבצר, בתוך פיהם של הילדים. ובהשאלה: תפילת הילדים מהוה מגדל עז לפני האויבים (השוה: החשמונאים ס, ג', י"ט והלאה) . ויש מפרשים עוז מלשון תהילה וכבוד, כמו, ' "עזי וזמרת יה" ' (שמות טו ב); ' "הבו לה' כבוד ועז" ' (תהלים כט א); ' "בכלי עז" ' (דברי הימים ב ל כא). (וכן הבינו את המלה השבעים, הפשיטא, והוולגטה) .
• למען צורריך - משום צורריך, כמו (תהלים ה ט): "ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי ", (תהלים כז יא): "וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי ".

אולם הפסוק כולו קשה: ומה הקשר בין פסוק זה לבין כל שאר הפרק, שהוא שיר-תהילה העוסק בגדלות ה' וגדלות האדם? - המפרשים פירשו בכמה דרכים.

1. נפלאות הבריאה מתגלות בלידת התינוקות. כשתינוק ברחם, הוא ניזון דרך הטבור, ופיו סתום; וכשהתינוק נולד, הטבור שלו נסתם ופיו נפתח, והוא מתחיל לינוק, וזה פלא גדול. "אתה מראה את כחך האלקי בזה שנתת כשרון הדיבור - יתרון המבדיל את האדם מיתר בעלי החיים ומרוממו עליהם - לילד רך, יצור כה זעיר וחלש" ( הרב ישראל אברמס ) . הצוררים הם הכופרים המכחישים את השגחת ה'; והנפלאות המתגלות בתהליך הלידה של תינוקות משביתות את טענותיהם (ע"פ מצודות, אבן עזרא, מלבי"ם) .

• אולם, לפי זה לא ברור מיהו ה"מתנקם" - קשה להגיד שהכוונה לכופר בה'. במי בדיוק הוא מתנקם?

2. הילדים הקטנים מהללים את ה'. "אתה, יוצר העולם, האדיר והנשגב, תייסד את הכרת אלקותך על התפילה הזכה של ילדים קטנטנים תמימי הדעת, כי בתהילתם הטהורה ביחוד תמצא חפץ". המשורר מרגיש קרבת רוח לתינוקות אלו, שעוד לא נטמאו בחטאות העולם; כוונת הפסוק היא, שבתפילת הילדים לבורא העולם, בה הם מכירים ומשבחים את מעשיו הנפלאים ביצירת התבל, יש כדי להשתיק כל טענות השטנה שאויבי אלקי ישראל (והם גם צוררי עם ישראל) טוענים נגדו ( הרב ישראל אברמס ) .

• אולם, לא ברור מה הקשר בין תפילת הילדים לבין טענות אויבי ישראל.

3. "המלמול והקולות שהתינוקות מוציאים מפיהם הם שיר תהילה קבוע ומתמיד לכבוד הבורא... מלמול התינוקות הוא אחד הפלאים הגדולים בבריאה... נפלאות ה' הניכרות בבריאה מאשרות את ציפייתנו, כי עתיד ה' להשמיד את הרשעים" (דעת מקרא) . ואמנם ישנם פרקים נוספים, המקשרים בין תהילה לה' לבין השמדת הרשעים, למשל תהלים צב ה: " "כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן..." "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" ". וכן מזמור קד, שכולו שבח ותהלה לה', מסתיים ב (תהלים קד לה): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ יָהּ"( פירוט ). וכן ב תהלים קמד ג: " "ה' מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ, בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ..." "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר" ".

4. יש מפרשים את הפסוק כרמז למאורע מיוחד, כלומר, לנצחון שגיבורי ישראל צעירים (' עוללים ויונקים ') הנחילו לעמם בהלחמם באומץ לב נגד אויב אכזרי (' למען צורריך להשבית אויב ומתנקם '), או למעשה גבורה של קידוש השם כשבחורי ישראל הקריבו את נפשם למען דתם. וכדברי הרב פיבל מלצר: "מעולם לא היו אומרי המזמור הזה מסוגלים להבין אותו כשם שאנו, אשר חיינו בשעות התהוות עצמאות ישראל, מסוגלים להבין אותו. כמה עוללים ויונקים, כמה צעירים רעננים מרחפים לנגד עינינו, אשר הם עזרו לקב"ה כביכול לייסד עוז - נגד צוררים, נגד אלה אשר ביקשו בדורנו להרוג ולהשמיד ולאבד, לזרוק אל הים. והם יסדו עוז, הם יצאו נגד צוררי עמם, צוררי ה', השביתו אויב ומתנקם. מה רבים הצעירים המרחפים לנגד עינינו בשעה זו, שפסוק זה מתאים להם, אלה אשר קרא להם המשורר בשם 'מגש הכסף'..." (פיבל מלצר, "פני ספר תהלים", ירושלים תשמ"ג) .

• אמנם, במזמורנו לפי פשוטו אין רמז לאירוע הסטורי מעין זה.

5. הפסוק עוסק בשירה בבית המקדש. העוללים והיונקים הם הלויים, שמתחילים כבר בגיל צעיר לשיר במקדש. כמו כל שאר מזמורי תהלים, גם המזמור שלנו נכתב כדי שישירו אותו במקדש. בפתיחת המזמור, הלויים השרים את השיר מודים לה' על עצם העובדה שנתן להם זכות לשיר את השיר הנשגב הזה. הצוררים הם אויבי ישראל. פסוקים 2-3 מהללים את ה', ששמו אדיר בכל הארץ, והיה ראוי שישרה שכינתו על השמים בלבד; למרות זאת הוא עשה איתנו חסד, והורה לנו להשמיע שירי תהילה מפי עוללים ויונקים במקדש. והוא עשה זאת כדי להראות לצורריך, אויבי ישראל, עד כמה הוא אוהב את עם ישראל; וזאת כדי להשבית את דברי-השטנה שאותם צוררים אומרים עלינו (ע"פ רש"י) .

• אולם הפרק כולו עוסק בדברי שבח כלליים לה' ולאדם, ולא דווקא לעם ישראל. גם המושג "מתנקם" עדיין לא ברור.

6. ולענ"ד, עוללים ויונקים הם אכן ילדי ישראל או הלויים (כמו בפירושים הקודמים); והצוררים הם הגויים הטוענים נגדנו, שאנחנו גזענים ושונאי-אדם. טענות דומות הושמעו כלפי עם ישראל בתקופות רבות בהסטוריה, והן הפכו גויים רבים ל אויבים שלנו הרוצים להתנקם בנו. המזמור שלנו מראה, שההיפך הוא הנכון: אנחנו מכירים בגדולת ה', אבל גם בגדולת האדם. אנחנו מכבדים כל אדם באשר הוא, שנברא בצלם אלהים ו"חסר מעט מאלהים". כשאנחנו שרים את המזמור הזה, אנחנו משביתים את טענות השנאה של אויבינו.

הביטוי אויב ומתנקם נמצא גם ב (תהלים מד יז): "מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם", וביטוי דומה נמצא ב (ירמיהו ה ט): "הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה', וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי?".

תהלים ח ג: "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים אשר פיהם טהור בטרם נהיו לנערים אשר חטאו מפרי עץ הדעת כי יצר לב האדם רע מנעוריו

לכן עוֹלְלִים וְיֹנְקִים משביתים אויב ומתנקם לכן ההורים שמחים כשנולד בן לאחר שציפו לו בתקוה גדולה

-- DAIAN SHEM, 2024-01-21 16:22:23