תרומת הדשן/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שו"ת תרומת הדשן - חלק א
רשימת הסימנים לכל חלק א'
חלק א

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו קעז קעח קעט קפ קפא קפב קפג קפד קפה קפו קפז קפח קפט קצ קצא קצב קצג קצד קצה קצו קצז קצח קצט ר רא רב רג רד רה רו רז רח רט רי ריא ריב ריג ריד רטו רטז ריז ריח ריט רכ רכא רכב רכג רכד רכה רכו רכז רכח רכט רל רלא רלב רלג רלד רלה רלו רלז רלח רלט רמ רמא רמב רמג רמד רמה רמו רמז רמח רמט רנ רנא רנב רנג רנד רנה רנו רנז רנח רנט רס רסא רסב רסג רסד רסה רסו רסז רסח רסט ער רעא ערב רעג רעד ערה רעו רעז רעח רעט רפ רפא רפב רפג רפד רפה רפו רפז רפח רפט רצ רצא רצב רצג רצד רצה רצו רצז רצח רצט ש שא שב שג דש שה שו שז שח שט שי שיא שיב שיג שיד שטו שטז שיז שיח שיט שכ שכא שכב שכג שכד שכה שכו שכז שכח שכט של שלא שלב שלג שלד שלה שלו שלז שלח שלט שמ שמא שמב שמג שמד שמה שמו שמז שמח שמט שנ שנא שנב שנג שנד (דש"ן)


תוכן עניינים


מפתח סימנים לחלק א'[עריכה]

דיני קריאת שמע[עריכה]

  • סימן א – טעם למה אנו נוהגין להתפלל ערבית כל כך זמן רב קודם צאת הכוכבים
  • סימן ב – אם רשאי לענות מודים עם הציבור באמצע פרשה של קריאת שמע או באמצע הברכה
  • סימן ג – המתפלל פסוקי דזמרה או ברכות של קריאת שמע, והציבור קורין שמע, אם צריך להפסיק ולקרות פסוק ראשון של קריאת שמע עם הציבור

דיני תפילה ונשיאות כפיים ודיני קריאת התורה ואפטרתא[עריכה]

  • סימן ד – מי ששהה להתפלל תפלת מנחה בערב שבת עד לאחר שענו הקהל ברכו, היאך יתפלל תפלת מנחה
  • סימן ה – הוצרך להתפשר עם בעל חובו לפני שרים, ועבר זמן תפלת מנחה, אי חשיב אונס כהאי גוונא ויתפלל ערבית שתים או לאו
  • סימן ו – מי שהוא בדרך והגיע שעת המנחה והוא קרוב למלון בעיר בלי יושב יהודי, אם טוב שיתפלל בשדה, או להמתין עד המלון
  • סימן ז – האוכלים סעודת חתן וכלה, ובאמצע הסעודה הגיע שעת המנחה, אם פטורים הם מתפילת המנחה
  • סימן ח – אם יחיד רשאי לומר י"ג מדות
  • סימן ט – הקורא הלל בראש חודש, אם צריך לחתום בברכת "יהללוך"
  • סימן י – כובעים שהם קלועים מקש אם חשיב כיסוי הראש לעניין תפילה והזכרת השם, וכן אי מהני הנחת ידו על הראש
  • סימן יא – הרוצה להתפלל תפילת י"ח בשעה שהש"ץ מתפלל איך יתנהג
  • סימן יב – העומד בין גאולה לתפילה אם רשאי לענות קדושה או ברכו ואמן יהא שמיה רבא
  • סימן יג – אם הש"ץ צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו קודם שיתחיל עושה שלום, או אם יאמר בתוך פסיעותיו
  • סימן יד – מי שהתפלל ערבית או מנחה בשבת, ושכח שהוא שבת והיה בדעתו להתפלל "אתה חונן", ותכף שאמר תיבת "אתה" נזכר שהוא שבת וצריך לומר "אתה קדשת" או "אתה אחד", אם יכול לצרף תיבת "אתה" לתפילת שבת, או אם צריך לומר ברכת "אתה חונן" עד גמירא כמי שמתחיל בשבת בשאר ברכות דחול
  • סימן טו – התחילו להתפלל בעשרה ואחר הקדושה הלכו להם מקצתם, אם רשאים לגמור תפילתם ולהתפלל סדר קדושה וקדיש
  • סימן טז – טעם למה אין אנו נזהרין כשאדם רוצה להתעטש בשעת תפילתו להרחיק ד' אמות ולומר "רבון" כמו שסידרו בעלי התלמוד
  • סימן יז – אם רשאי לקחת תפילה או מחזור בידו בשעה שהוא מתפלל להתפלל בהן, אי דמיא לתפילין דאסור או לאו
  • סימן יח – אם רשאי אדם לילך מבית הכנסת כשהתפלל עד ברוך שאמר לעשות צרכיו ואחר כך יחזור לבית הכנסת להתפלל
  • סימן יט – כשחל ראש חודש אב בשבת במה [מפטירין], אי מפטירין הפטרה דראש חודש או "שמעו"
  • סימן כ – טעם על מה שנהגו לדלג מנביא לנביא ולהפטיר כשחל חתונה בחנוכה או בד' פרשיות בשני הפטרות
  • סימן כא – מומר האיך קורין לבנו לספר תורה
  • סימן כב – באיזה פרשה אמרו דאין משיירין בה פחות מן ג' פסוקים, אי רוצה לומר פרשה פתוחה או אפילו בסתומה
  • סימן כג – אם חייב אדם לומר פרשיות יום טוב וד' פרשיות שניים מקרא וא' תרגום
  • סימן כד – טעם למנהג בני אושטריי"ך שנהגו שהקהל אומרים פרשת השירה ועשרת הדברות מחומשים שלהן ואין הש"ץ חוזר וקורא אותה בספר תורה
  • סימן כה – כהן שיש לו מום בידיו כמה זמן יהיה בעיר וייקרא דש בעירו שיוכל לישא כפיו
  • סימן כו – אם רשאין הכהנים בדוכן לעשות בכל פסוק ופסוק ניגון בפני עצמו
  • סימן כז – הרואה חלום ואומר "רבון העולמים" בשעת עליית הכהנים לדוכן, צריך לדקדק לאומרו ממש בסוף כל פסוק או לא
  • סימן כח – יחיד צריך לכוין רגליו בשעה שאומר קדושה עם הש"ץ

דיני ברכות[עריכה]

  • סימן כט – קונפי"טו הנעשה מפירות האילן אם מברכין עליו שהכל או בורא פרי העץ
  • סימן ל - מי שרוצה לשתות יין מבושל בתוך הסעודה ואוכל נמי מיני תרגימא, האיך יברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה
  • סימן לא - מי שרוצה לשתות שלא בתוך הסעודה, ורצונו לאכול קודם דבר שממתיק לו השתייה, אם צריך לברך על אותו הדבר שאוכל
  • סימן לב - בעל הבית שדעתו לאכול כל הסעודה פת של נכרים שהיא נקייה, ומונח על השולחן גם כן פת של ישראל שאינה נקייה, על איזו מהן יבצע
  • סימן לג - מי שבירך "שהחיינו" על הענבים, אם צריך לחזור ולברך "שהחיינו" על התירוש, וכן בגודגדניות ואמרעלי"ן
  • סימן לד - ברכות הטוב והמיטיב דמברכין על שינוי היין, מתי מברך אותו
  • סימן לה - הרואה לבנה בחידושה בימי החול ואינו רוצה לקדשה עד מוצאי שבת, אי שפיר למיעבד הכי
  • סימן לו - עני המתקן לו חלוק חדש אם צריך לברך "שהחיינו"
  • סימן לז - המסופק אם שכח לילה אחת לספור העומר, האיך יעשה בשאר הלילות עם הברכה
  • סימן לח - מי ששכח על הניסים בברכת המזון ונזכר ב"בונה ירושלים" אם צריך לחזור לברכת הודאה
  • סימן לט - עד איזה מקום אסור להפסיק בדיבור בברכת המזון

דיני תלמוד תורה[עריכה]

  • סימן מ - תלמיד הרוצה לצאת ממדינתו ללמוד לפני רב אחד ואביו מוחה בו, הישמע לאביו?
  • סימן מא - אם מותר ללכת לבית המרחץ או לבית הכסא מתוך הלכה שאינה פסוקה
  • סימן מב - הא דאמרינן: שתה רביעית יין אל יורה, אם הוא שייך גם כן ביינות שלנו
  • סימן מג - תלמיד הרואה את רבו שרוצה לאכול דבר האסור מדרבנן, אם צריך למחות בידו

דיני ציצית ותפילין ומזוזה וספר תורה[עריכה]

  • סימן מד – איך מצייצין טלית של משי
  • סימן מה – האיך מתקנין טלית קטן, אם בבית הצוואר חציו מלפניו וחציו מלאחריו, או אם תולה אותו ברצועה מלפניו, והאיך יעשה הברכה על טלית קטן
  • סימן מו – אם רשאין לתפור במשי סביב הנקב שתחובין בו הציציות
  • סימן מז – רצועות של תפילין שנפסקה איך נוהגין לתופרה ובאיזה חוטין תופרין אותה
  • סימן מח - אם מותר להעביר קולמוס על אותיות שבתפילין שנמחקו קצת, כדי שלא יימחקו לגמרי
  • סימן מט - תפילין שנתקנו בקשר להניח כמנהג בני אושטריי"ך, ואחד רוצה לתקנם ולהפוך הקשר כמנהג בני ריינו"ס, אם יש קפידא בהנחת הפרשיות בבתים
  • סימן נ - תפירה של ספר תורה שנקרעה רובה ומחוברת עדיין בה' או בו' תפירות, אם היא כשירה
  • סימן נא - ס"ת שנתפרה במשי אם היא כשירה
  • סימן נב - האיך נותנין ראש המזוזה לצד פני הפתח או לצד חוץ

דיני שבת[עריכה]

  • סימן נג - האיך מערבין בשבת השלשי"ן ושאר מיני טבול
  • סימן נד - איסור שנתערב בהיתר מותר לשער בשבת אם יש ששים בהיתר נגד האיסור
  • סימן נה - אם מותר בשבת לטבול במלח כמה חתיכות צנון ולהניחם לאוכלן אחר כן זו אחר זו
  • סימן נו - מי שאינו יכול ללעוס יפה בשיניו אם יכול לחתוך הבשר דק דק בשבת כדי שיאכלנו אח"כ
  • סימן נז – חתיכות דגים ובשר המונחים בקערה ורוצה לאכול מקצתם ולהניח מקצתם, איך יברור אותם
  • סימן נח - דליקה שנפלה בשבת אם שרי בר ישראל לכבות הדליק' בזמנינו
  • סימן נט - אם רשאין לנעול החלון בשבת כדי שלא יכבה הרוח את הנר
  • סימן ס - כשמברכין ספירה בלילי שבת ויו"ט בבה"כ מברכין וסופרין קודם קידוש שמקדש הש"ץ על היין או לאחריו
  • סימן סא - אם מותר לספר שמועות בשבת מענייני השרים ומלחמותיהם
  • סימן סב - אם מותר להקיש באגודל ואמה שבאצבעותיו לשחק בו לתנוק
  • סימן סג - אם מותר בשבת לרמוז באויר באצבעותיו כעין אותיות
  • סימן סד - סכין הנתחב מע"ש בכותל של עץ או בדף שאינו מחובר אם מותר להוציאו משם בשבת:
  • סימן סה - אם רשאי לפתוח ולסתור התנור השרוק בטיט כדי להוציא החמין
  • סימן סו - אם מותר בשבת להניח שפחה נכרית החמין על התנור בבית החורף בבוקר קודם שמחממת את התנור
  • סימן סז - מי שיש לו בתיבתו שקין עם מעות אם מותר להניח עליהם חגורות או שאר חפצים של כסף ולשוב ליקח מעליהם
  • סימן סח - אם מותר בשבת להסיר הפרוכת שלפני אה"ק ולפרוס אחר במקומו
  • סימן סט - מי ששכח מעות במתג המטרון שקורין קפיא"ן ציפפיל אם שרי לטלטל הקפ"א ועוד המעות בציפפיל
  • סימן ע - אם יש חשש איסור לטלטל תפילין בשבת או ביו"ט
  • סימן עא - ספסל ארוך שנשמט אחד מרגליו אי שרי לטלטלו ולהניחו באותו צד שנשמט על ספסל אחר
  • סימן עב - שבות שמקילין בו בשבת במקום מצוה אם יש להקל נמי בו משום כבוד אורחים

דיני עירוב ותחומין[עריכה]

  • סימן עג - הכשר מבוי שנפלה בשבת אם מותר לטלטל באותו מבוי באותו שבת
  • סימן עד - טעם ויישוב על המנהג שנוהגין לעשות הלחיים מסיד מחוי
  • סימן עה - פרדס גדול יותר מבית סאתים מוקף חומה אבל לא הוקף לדירה אם יש למצא היתר בקלות לטלטל בתוכו
  • סימן עו - הדר יחידי בעיר ובא יהודי אחר דרך אקראי לשם ונתאכסן בבית נכרי בשבת אם אוסר על הבעה"ב לטלטל בעיר באותו שבת
  • סימן עז - מי שיש לו פרדס יפה חוץ לתחום וחפץ ללכת שם ביו"ט ע"י עירוב כדי לטייל אי חשיב כה"ג לדבר מצוה

דיני יום טוב וחול המועד[עריכה]

  • סימן עח - דורון שהובא לישראל ביו"ט ויש בו חשש צידה או מחובר אם מותר ביו"ט שני לישראל אחר
  • סימן עט - בצים שקונים מן הנכרי ביו"ט שלאחר השבת והנכרי מסל"ת שנולדו זה ב' או ג' ימים אם יש לסמוך עליו להתיר הבצים
  • סימן פ - מי שקנה בשר שחוט בערב יו"ט אם מותר למולחו ביו"ט
  • סימן פא - פתילה שלא הודלקה בע"ש ונדלקה בשבת וכבתה אם מותר להדליקה ביו"ט שאחר השבת
  • סימן פב - מת ביו"ט ראשון ואשתהי איך עושים עם קבורתו וטהרתו
  • סימן פג - נכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט מרחוק חוץ מי"ב מיל ואין בו חשש צידה ומחובר אם מותר לאכלו ביו"ט שני הוא או אחר
  • סימן פד - בשר שנשחט בעיו"ט אם מותר לנקרו ביו"ט
  • סימן פה - ציבור שרצו לשלוח אחר רב או ש"ץ אם שרי לכתוב בחוה"מ כדי שיבא אחר המועד
  • סימן פו - מי שהמיר דתו ובא לטהר בתוך המועד אם מותר לגלח לו שערו כדי להטבילו ולהכניסו בדת אמת
  • סימן פז - אם מותר לתפוש המחט דרך שינוי בידו ולתפור בחוה"מ
  • סימן פח - אם מותר לכבס בחוה"מ סדינים קטנים שמלפפין בו התינוק

דיני סוכה לולב ואתרוג[עריכה]

  • סימן פט - אם מותר לסכך סוכה על קורות הבית הקבועין במסמרים
  • סימן צ - אם מותר להשים סולמות למעלה על הסוכה כדי לסכך עליהם
  • סימן צא - אם מותר לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקושרם בדבר שמקבל טומאה
  • סימן צב — מי שצר לו המקום בסוכה שכשרוצה לישן בתוכה לא יוכל לפשוט את רגליו אי מיקרי כה"ג מצטער או לאו
  • סימן צג - אם כבו הנרות בסוכה בליל שבת ויש לו נר בבית אם מותר לצאת מן הסוכה ולאכול בבית במקום הנר
  • סימן צד - קטן שאין לו אב ואין צריך לאמו אם הוא חייב בסוכה
  • סימן צה - ירדו גשמים בליל שני דסוכות אם צריך לאכול תוך הסוכה
  • סימן צו - האיך אנו נוהגין בדין נחלקו התיומות בלולב
  • סימן צז - איך נוהגין בניענוע הלולב
  • סימן צח - כשמקיפין הבימה עם הלולב באיזה צד ראוי לפנות ולהקיף
  • סימן צט - אתרוגים שיש להם נקבים הנעשים בשעת גידולן באילן מחמת הקוצים אם הם כשרים
  • סימן ק - המברך בחוה"מ בלולב ואתרוג חבירו בלא רשותו אם יוצא י"ח

דיני חנוכה ופורים[עריכה]

  • סימן קא - אכסנאי שהוא נשוי אם רשאי להדליק נר חנוכה בברכה
  • סימן קב - בערב שבת, כשמדליק נר חנוכה מבעוד יום, וכבתה קודם קבלת שבת, אם זקוק לה לחזור ולהדליק
  • סימן קג - נ"ח שנתערב בב' שמשים אם שרי להשתמש בכולן ע"י ביטול ברוב
  • סימן קד - נרות חנוכה של בהכ"נ אם מדליקין אותן בין מזרח למערב או צפון ודרום
  • סימן קה - אם רשאין להדליק נ"ח בפמוטות של נחושת שלנו
  • סימן קו - באיזה צד מתחילין להדליק הנרות אם בנר שהוא לצד ימינו או לצד שמאלו
  • סימן קז - הרוצה להדליק נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק בו נר מצוה אחרת ויש לחוש שיכבנה הרוח קודם שיגיע להדליק הנר של מצוה אי שרי כה"ג
  • סימן קח - היישובים שאין להם מנין בעירם ורצונם לבא אל הקהילות בפורים אם חייבים להקדים ביאתם כדי שיהיו בקהל גם בקריאת פרשת זכור
  • סימן קט - מי שהוא אנוס קצת אם רשאי לשמוע מקרא מגילה בי"ג מבע"י
  • סימן קי - סעודת פורים בערב, ומתחילין בסעודה ביום ונמשכין בה עד הלילה, ורוב הסעודה היא בלילה, אם יש טעם למנהג אם לאו
  • סימן קיא - משלוח מנות בחלוקים וסדינים וכהאי גוונא, אם יוצאים ידי חובה אם לאו
  • סימן קיב - אם מותר בפורים לתפור או לצייר לצורך פורים

דיני פסח[עריכה]

  • סימן קיג - אם רשאין להשהות בפסח מיני קטניות שנפל עליהם מים וקרוב לודאי שנתחמצו
  • סימן קיד - הנוהגים לברור החטים לפסח איך יבררו אותן
  • סימן קטו - כששואבים מים למצות אם צריך ליזהר שלא להוליכן מגולים מן הנהר אל הבית
  • סימן קטז - כשמכבסים השקים לצורך קמח של פסח אם צריכין להתיר התפירות והטלאים
  • סימן קיז - אם צריכין ליזהר שלשים יום לפני הפסח שלא לטוח שום דבר בבצק כמו קרמים לפני החלונות
  • סימן קיח - אם רשאים להוליך על הסוס שק הקמח בלי שישים דבר תחתיו
  • סימן קיט - איזה מיני מרקחת שמותרין להשהות בפסח
  • סימן קכ - אם מותר לתת לנכרי חמצו קודם הפסח אע"פ שיודע בודאי שהנכרי יחזיר לו משלם לאחר הפסח
  • סימן קכא - ד' שעות שאוכלין חמץ בע"פ מתי מתחילין למנות
  • סימן קכב - אם שרי ללוש העיסה תחת הרקיע סמוך לערב אצל הכותל ממש בצד מערב דליכא למימר דשמש לשם
  • סימן קכג - אם שהה הבצק מעט בלי מתעסקין וחזרו והתעסקו בו ואח"כ שהה מעט עד שבהצטרף השהיות יהיה יותר ממיל אם יצטרפו השהיות או לאו
  • סימן קכד - אם לשה העיסה רכה מאד אם מותר להוסיף קמח בעיסה
  • סימן קכה – אם מותר להאכיל קטן מצות בערב פסח
  • סימן קכו – תענית בכורות כשחל ערב פסח בשבת, האם מתענים ומתי
  • סימן קכז - מצה שנכפלה בתנור בשעת אפייתה מה דינה
  • סימן קכח - האיך נוהגין בפסח בדין נותן טעם לפגם
  • סימן קכט - דיו שהוא מבושל בשכר שעורים אם מותר לכתוב בו בפסח
  • סימן קל - מדוכה של נחושת האיך מכשירים אותו לפסח
  • סימן קלא - כשמגעילין הכלים אם צריכין המים להעלות רתיחה תמיד כל שעת ההגעלה
  • סימן קלב - אם מותר להגעיל לצורך פסח כלי כסף המצויירים שקורין בל"א גיבלעכ"מולט
  • סימן קלג - מה שנוהגין מקצת ב"א להניח בשעת בדיקת חמץ ב' או ג' חתיכות חמץ במקומות מיוחדים וכשהבודק מוצא אותם מפסיק מלבדוק וסומך על שטיאטאו החדרים מקודם אי שפיר עבדי או לאו
  • סימן קלד – בנוסח הביטול, אם צריך לומר "כל חמירא וחמיעא"
  • סימן קלה - המוצא חמץ בפסח ביו"ט ורוצה לבערו אם מותר ליגע בו
  • סימן קלו - איטר יד ימינו באיזה צד יעשה הסיבה בליל פסח
  • סימן קלז - אם יצאו בע"פ מבהכ"נ מבע"י אם רשאין לקדש ולתת הסדר קודם הלילה
  • סימן קלח - בעל הבית הסועד אצל ת"ח מופלג בדורו אם בעי הסיבה כיון שלא למד ממנו דבר
  • סימן קלט - כזית מצה ומרור אם צריך לבולעו בב"א כשהוא מרוסק

דיני ראש השנה ושופר[עריכה]

  • סימן קמ - מי שכבר יצא בתקיעת שופר ורוצה אח"כ לתקוע לחולה איזהו עדיף לברך הברכה התוקע או החולה
  • סימן קמא - דיני עשיית השברים
  • סימן קמב - אם יש לעשות בנשימה אחת שברים ותרועה
  • סימן קמג - היכן מקומו בר"ה בתפילת המוספין מה שאומרים מלבד עולת החודש
  • סימן קמד - שכח זכרנו ומי כמוך או וכתוב ונזכר קודם שעקר רגליו
  • סימן קמה - כשחל ר"ה בחול אם יאמר בתפילה ובקידוש זכרון תרועה או יום תרועה:

דין יום הכיפורים וט' באב ושאר תעניות[עריכה]

  • סימן קמו - מי הם הצריכים להשלים התעניות בי' ימי תשובה
  • סימן קמז - אם רשאים הגדולים להאכיל הקטנים בידים ביוה"כ
  • סימן קמח - אשה שילדה בז' בתשרי אם מותר להאכילה ביוה"כ אפי' לא אמרה צריכה אני
  • סימן קמט - אם מותר לעמוד ביוה"כ על כרים וכסתות המחופין בעור
  • סימן קנ - אם מותר לרחוץ בצונן מר"ח אב עד ט"ב
  • סימן קנא - אם צריך לחלוץ המנעלים בסעודה המפסקת
  • סימן קנב - אם רשאין העבריות לכבס בגדים לנכריות בשבוע שחל ט"ב בתוכה
  • סימן קנג - אם שרי לחלוב הפרות בט"ב
  • סימן קנד — בני אדם שמתענים ג' ימים לילה ויום רצופים, ומתחילים במוצאי שבת, היאך יעשו בהבדלה על הכוס
  • סימן קנה - נער כחוש וקטן מאד והוא בן י"ג שנה ויום אחד אבל אין נראין בו שערות אם חייב להתענות ביוה"כ
  • סימן קנו - מי ששכח בי"ז בתמוז ואכל יותר מכזית אם צריך להתענות יום אחר
  • סימן קנז - חתן שמתענה ביום חופתו אם יתפלל ענינו קודם שישתה הכוסות תחת החופה
  • סימן קנח - מי שרגיל להדיח פיו בכל בקר אם שרי למעבד הכי ביום תעניתו

דיני שחיטה וטריפה ובשר בחלב ושאר איסורי מאכלות[עריכה]

  • סימן קנט - בשר מלוח ששהה במלח שיעור מליחה ואח"כ שמו עליו בשר מלוח אחר שנמלח לפני זמן רב ואח"כ נמצא מבשר האחרון חתיכה אחת נבילה ואין ס' בכל הבשר לבטלו אם יש צד היתר להתירן
  • סימן קס - בשר ששהה ג"י בלי מליחה אם מותר לבשלו אחר הצלייה
  • סימן קסא - עופות שנשרו כל נוצתן מפני שמנונית אם יש לחוש לטריפות
  • סימן קסב - בשר מלוח שלא הודח אחר מליחתו אם מותר לחותכו בסכין
  • סימן קסג - סירכא היוצאת מן הדקים ונסרך לדופן ואין ריעותא בדקים אם יש לחוש לטרפות
  • סימן קסד - עוף או בהמה שנשבר רגלו למעלה מן הארכובה וחזר ונתרפא מה דינו
  • סימן קסה - מחט תחובה בקורקבן וכמעט ניקב כל הקורקבן אך לא כולו ממש מה דינו
  • סימן קסו - דיני תולעת שנמצא בראש הבהמה ופני התולעת כלפי חוץ
  • סימן קסז - מה שנוהגין להשהות הבשר במלח שעה אחת
  • סימן קסח - טעם מה שנוהגין להחריך הרגלים בלי מליחה ובתרנגולת להסיר נוצתה נוהגים בו אסור
  • סימן קסט - דין בשר שנצלה אחר מליחה בלי הדחה
  • סימן קע - בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ונתערבה בחתיכות אחרות אי נתבטלה ברוב או אם צריכים לצלות כולם: קעא חיטים שיש בהן תולעים אם יש תקנה להם כדי לטוחנן ולאכול הפת
  • סימן קעא - חיטים שיש בהם תולעים אם יש תקנה להם כדי לטוחנן ולאכול הפת
  • סימן קעב - דין גודגדניות שנתבשלו ונמצא תולעים במקצתן ואין ס' בנותרים לבטלם
  • סימן קעג - אם מותר למלוח בשר על דף שאינו מונח במדרון
  • סימן קעד - דין דגים מלוחים טמאים שמונחים אצל הטהורים וכן היבשים
  • סימן קעה - חתיכת נבילה הראויה להתכבד שנתערבה בחתיכות כשירות והאכילו אחת מהן בשוגג לבן ברית אם האחרות מותרות
  • סימן קעו - נר חלב שנטף על הכלי אם צריך הגעלה
  • סימן קעז - בהמה שנשחטה ונמצאו לה י"ב צלעות גדולות בכל צד אי הוי טריפה או לאו
  • סימן קעח - דוב שהוא קצת בן תרבות שקפץ על השור ואין ידוע אם קפץ עליו דרך שחוק או כדי לדרוס אם השור מותר לשחטו או למכרו חי לנכרים
  • סימן קעט - ראש כבש טריפה ואינו נודע מאיזה כבש הוא והקיפוהו לצואר אחד מהם ומכוון יפה הנסמוך על זה
  • סימן קפ - נשבר הגף סמוך לגוף כמה שעורו לטרוף
  • סימן קפא - חלב רותח זוחל מקדירה של חלב ונמשך הזחילה על הכירה עד שנוגע בקדירה של בשר שעל הכירה אי חשיב האי קילוח עדיין רותח
  • סימן קפב - כחל לאחר שחתכוה וצלאוהו אם מותר להניחה ע"ג דף של בשר אם אם נוהגים לעשותו בפשטיד"א
  • סימן קפג - תחב כף של חלב בקדרה של בשר ב"פ אם צריך ב"פ ס'
  • סימן קפד - השוחט לעצמו הרבה עופות ואמר אין רצוני לטרוח ולבדוק הסכין בין כל עוף ועוף רק אחר שגמרתי לשחוט כולה אבדוק הסכין כי בטוח אני שלא אמצאנו פגום ואם אמצאנו פגום אטריף את כולם אם רשאי לעשות כן לכתחלה
  • סימן קפה - השוחט אווזים ונמצא אחר השחיטה קנה רך של גמי תחוב לארכו של וושט ונשחט הקנה והוושט אי שחיטתו כשרה או לאו
  • סימן קפו - טבח אומן השוחט בשכר שקלקל בדבר שמן התורה היתר גמור רק שאנו מחמירים בו בחומרא יתירא אם הטבח חייב לשלם
  • סימן קפז - השוחט תרנגולת ולרוב חדוד הסכין חותך כל הראש בבת אחת אם צריך לכסות הדם

דיני חלה וחדש וכלאי הכרם[עריכה]

  • סימן קפח - עיסה שנתחמצה כל צרכה שאם לא ימהרו לאפותה תתקלקל העיסה ובעלת העיסה אינה בבית וקודם שתחזור לביתה תתקלקל העיס' אם המשרתת בבית רשאה להפריש חלה בלי רשותה:
  • סימן קפט - אשה שלשה ב' עיסות אחת עם כרכום וא' בלא כרכום אם יכולה לצרפם ע"י נשיכה כדי לטול מהן חלה כי אין שיעור חלה בכל אחת מהן:
  • סימן קצ - הלש בשאור של נכרים איך יעשה עם החלה:
  • סימן קצא - יש שנים קרים וא"א לעובדי אדמה לזרוע שעורים ושבולת שועל קודם יום הנף העומר אם יש לחוש אותה שנה שלא לאכול הזרעים ושלא לשתות השכר הנעשה בשעורים:
  • סימן קצב - איך פודין בזה"ז כרם רבעי ונט"ר:
  • סימן קצג - כשמבריכין הגפנים בכל שנה אמאי אין חוששין משום ערלה:
  • סימן קצד - אם מותר לזרוע ירקות בין הגפנים:

דיני עבודה זרה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דיני יין נסך[עריכה]

  • סימן רא - חבית שהיה בו יי"נ ועומדת ריקנית כמה ימי' ואח"כ שמו יין בתוכ' לא הכשירוה מקודם ושהה סיין בתוכה מעל"ע אסהיין מותר
  • סימן רב - יהודי הניח חביות בבית הנכרי חתום כהלכתו ואח"כ בא הנכרי אל היהודי ואומר היין שלך מטפטף ואחר ב' ימים הלך וראה שלא היה מטפטף עוד כי הנכרי תיקן החבית בהידוק המגרפים עד שנסתם ונעצר אם יש לחוש לנסך כה"ג
  • סימן רג - נכרים שהלכו לפני גיגית של יין וטבל א' אצבעו ביין. ולחשו הנכרים יחד ושמחו ומלאו פיהם שחוק שניכר ממעשיהם שעשו להכעיס אבל הם אומרים כי לנסות היין עשו אם יש לחוש לנסך כה"ג
  • סימן רד - נכרי הנוגע ביין שבחבית ע"י ניצוק והיין כשר באותו שנה ביוקר ובדוחק יש לצבור יין כשר לשתות כל השנה אם יש להתיר ניצוק כה"ג
  • סימן רה - ישראל שהניח חבית יין בבית הנכרי בע"ח וחתם החבית ואח"כ כשחזר הישראל מצא החותמות רובן מקולקלי' אם יש לחוש לניסוך
  • סימן רו - השולח גבינות ע"י נכרי בשק חתום לעיר אחרת והיהודי עצמו הלך אח"כ לאותו העיר שנשתלחו הגבינות שם ומצא החותם מקולקל והיה ניכר שהשק נפתח ומנה הגבינות ומצא מנינה שלם וגם הכיר בט"ע מקצת הגבינות המשובחות שבהן אם יש לחוש באותם המותרים שלא הכיר שמא החליפם

דיני נשים וסבלונות וקדושין[עריכה]

  • סימן רז - מי ששלח סבלונות אחר השדוכין אי חיישינן לקדושין
  • סימן רח - קטנה שיש לה אב בארץ מרחקים והשיאוה קרוביה והבעל לא בא עליה עדיין והלך ממנה עד שגדלה ואח"כ בא האב והיה ממאן בקדושין הללו וגם הבת ממאנת בו אם מועיל המיאון
  • סימן רט - א' שהוליך עמו בתולה אחת מעיר לעיר ונתעברה ואמרה שממנו נתעברה ואומרת שנדר לה לישאנה והוא מכחישה בכ"ד ואח"כ היא רוצה להנשא לבעל אם יש לחוש שמא קדשה הראשון בביאה
  • סימן רי - א' שכר חגורה להתקשט בה ואח"כ אמר לבתולה אחת התרצי לקדש לי בשכר שאני מלוה ליכי החגורה שתלך בה במחולות ואמרה הן והלוה לה החגורה בפני עדים והלכה בה במחולות אם יש בו חשש קדושין
  • סימן ריא - למה אנו מוחים בכמה אנשים הנושאים נשים שמתו לה ב' אנשי'
  • סימן ריב - ראובן בא לב"ד ואמר אני ושמעון היינו בבית וקרא לוי לבתולה ואמר בואי אלי והתקדשי לי בד' זהובים אלו ואמרה הן ונתן לה הד' זהובים והלכה לה וקרא לוי אחריה להחזיר לו הזהובים כי לשחוק בה נתכוין ולא רצתה להחזירם ושמעון אמר ג"כ שהיה הכל דרך שחוק וכן אמר לוי וגם הבתולה אם יש חשש קדושין
  • סימן ריג - המשיא בתו קטנה מי מקבל הקדושין
  • סימן ריד - אם בן בנה של דינה מותר באשת יעקב
  • סימן רטו - מי שנשא אשה בארץ מולדתו ואחר ג' או ד"ש היה נראה לו שלא יוכל לחיות את עצמו במדינה זו ורצונו ללכת אל עיר אחרת להחיות ולהתפרנס את נפשו אם יכול לכוף את אשתו לצאת עמו
  • סימן רטז - אחד נשא מינקת חבירו אחר כ"ד חודש וחשב חדש העיבור לאחד מהן אם צריכים להפרישו ממנה
  • סימן ריז - אשה מינקת שמת בעלה אם יש לה דין לתבוע כתובה תוך כ"ד חדשים קודם שהיא ראויה להנשא
  • סימן ריח - מי ששמע שאשתו מקללת את אביה ואמה אם רשאי להכותה כדי שלא תעשה עוד

דיני חליצה ויבום[עריכה]

  • סימן ריט - אם המשומדת פוטרת צרתה מן היבום
  • סימן רכ - דין יבמה שיש לה ג' יבמין והיבמה אינה רוצה לא לחלוץ ולא ליבם ולא לחלוק בנכסים אלא רצונה לישב עגונה וגם נכלל בזה אם האחד יחלוץ ויקח חצי הנכסים אם צריך לחלק אותם הנכסים עם שאר אחיו עוד נכלל בזה אם יש ליבמה נכסים יתר על כתובה איך יתנהגו בו
  • סימן רכא - אם יכול לקבוע מקום בשחרית כדי לחלוץ בערב או אם דוקא הקביעות מערבית לשחרית:
  • סימן רכב - אשה שמת בעלה בלי זרע קיימא וסברה שגם אחי בעלה מת ונתקדשה לאחר ואח"כ בא אחיו לחלוץ לה ונשאת למקדש אם מותרת לשבת תחתיו
  • סימן רכג - אם יבמה זקוקה למשומד שהיה משומד בשעה שנשאת לאחיו אבל היה עדיין קטן
  • סימן רכד - הזקוקה לב' יבמין ומת א' מהן קודם שחלצה אם צריכה להמתין ג"ח ממיתת היבם האחד קודם שתחלץ לשני
  • סימן רכה - יבמה שחלצה לאחד מן האחים ואח"כ נמצא שעדיין קטנה היא אם צריכה אח"כ לחזור על כל האחים
  • סימן רכו - מי הם הקרובים הכשרים לישב בחליצה הן מן הג' דיינים הן השנים שמוסיפין על השלשה
  • סימן רכז - אם רשאים לחלוץ בע"ש

דיני גיטין[עריכה]

  • סימן רכח - עד שבא לחתום בגט וכשרצה לכתוב יעקב טעה וכתב ש' במקום ע' והזהירוהו שטעה קודם שכתב הקו"ף ומחק ראש השמאלית של ש' עד שנעשה ע' וגמר חתימתו אם יש להכשיר הגט בדיעבד
  • סימן רכט - בגט ארוסה שכ' אנת אנתתי ולא ארוסתי אם הגט כשר
  • סימן רל - גט שנכתב בו ש' וע' שהיודין שבתוכה אינם נוגעין וכן י' שאחורי הצ' ושעל הא' אינם נוגעין אבל הם כל כך סמוכין שהתינוק קורא אותן בריוח בלי שום גמגום אם הגט כשר
  • סימן רלא - באותן מדינות שמזכירין ח' כמו כ' רפויה האיך כותבין בגט הכנויים כגון מי"כל יכ"נט אם כותבים בכ' או בח'
  • סימן רלב - טעם וישוב איך אני כותבין בגטין כמה דברים שלא נהגו הקדמונים ואמאי אין בו משום הוצאת לעז על גטין הראשונים
  • סימן רלג - כשכותבין בגט בנימן אם יש לכותבו מלא או חסר וכן מבאר הרבה שמות דוגמתו
  • סימן רלד - מי שנשתנה שמו מחמת חולי אם כותבים בגט אנא יעקב משה או יעקב דמתקרי משה
  • סימן רלה - אם לכתוב בגט כינוי שהוא על צורת גופו כמו שמעון פוי"ך אבל אין קורין אותו פויך בלי השם דשמעון
  • סימן רלו - אם נכתב גט ויודין שבשין אינם נוגעין
  • סימן רלז - האיך עושין במשומד השולח גט להוליך לאשתו
  • סימן רלח - שליח להולכה שאינו מכיר שהיא אשת המגרש ואין עדים שיעידו ע"ז אם יוכל לסמוך ע נשי או קרובים שיעידו עלי'

דיני עדות אשה ויחודה[עריכה]

  • סימן רלט - יהודים ששמעו מנכרי אחד מסל"ת ששמע מנכרי א' שנהרג יהודי בזה הכפר ונתן בו סימנים לפי תומו והסי' היו ביהודה שנאבד אם אשתו מותרת להנשא ע"פ מדות זה
  • סימן רמ - עוד דיני עדות אשה בנכרי מסל"ת
  • סימן רמא - דיני נשים הנמלטין מהגזירה ח"ו וב"מ אם מותרות הן לבעליהן ולכהונה
  • סימן רמב - אשת ישראל רגילה ללכת יחידית אל הכפרים ללון שמה בין הנכרים ולפעמים נתפשת מחמת חובות שחייבת לנכרים אם אסורה היא לבעלה או אם נקראת עוברת על דת
  • סימן רמג - מי שגירש את אשתו ונשאת לחבירו הדר אצלו בעיר קטנה ואין יהודים דרים שם רק אלו הב' אם מותר המגרש ליכנס לבית חבירו
  • סימן רמד - אם קנא הבעל לאשתו שלא להתיחד עם פלוני אם יש לחוש אח"כ ליחוד כשנתיחדה עם זה אפי' אם בעלה בעיר

דיני נדה וטבילה ומקוה[עריכה]

  • סימן רמה - אשה שלא שמשה זמן רב וראתה דם צריכה להמתין ללבוש לבנים כאשה ששמשה מקרוב
  • סימן רמו - אשה שהרגישה כאלו נפתח מקורה להוציא דם ובדקה עצמה ומצאה על העד דבר לבן ולא לבן ממש אם יש לטהרה
  • סימן רמז - אשה שלעולם אינה רואה דם בפחות מי"ד אחר טבילתה ואח"כ ראתה לפעמים בט"ו בי"ו בכ' בכ"א אי חשבינן לה כאין לה וסת
  • סימן רמח - אם יכולה אשה ללבוש לבנים אחר שהתפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול
  • סימן רמט - אשה שמצאה כתם פחות מכגריס תוך ג"י הראשונים אם יש לתלות בדם מאכולת
  • סימן רנ - אם מותר לחבק ולנשק את אשתו בעונה הסמוכה לוסתה
  • סימן רנא - אם מותר לישב עם אשתו נדה על העגלה ללכת מעיר לעיר
  • סימן רנב - נדה שהיתה חולה אם בעלה רשאי לשמשה בחוליה
  • סימן רנג - בחור נשא בתולה ושכב אצלה כמה לילות ולא בא עליה ואח"כ פירסה נדה אם צריכה עוד שמירה להתיחד עמה
  • סימן רנד - טעם וישוב על מה שנוהגים נשים שלנו לטבול בנהרות בכל השנה
  • סימן רנה - אם מותרת יולדת לטבול אחר לידה בלילי שבת
  • סימן רנו - עוד ממש בדבר הנ"ל
  • סימן רנז - אם מותר להניח לקטן להטביל כלים חדשים הנלקחים מנכרים
  • סימן רנח - האיך מנקין המקוה ואם צריך כלים נקובים לנקותה

דיני נט"י[עריכה]

  • סימן רנט - מי שלא נטל ידיו ונגע בידו במים כשרים אם נפסלו המים לנט"י
  • סימן רס - מים ששתו מהם תרנגולים אם כשרים לנט"י
  • סימן רסא - כלי שנקב כמוציא משקה אבל לא ככונס משקה אם כשר לנט"י

דיני פרו ורבו[עריכה]

  • סימן רסב - מי שהיה לו בן ובת ומתו שניהם והניח כל אחד מהן בן אם קיים הזקן מצות פו"ר בזה
  • סימן רסג - מי שקיים פו"ר ונתאלמן ולא רצה לישא אשה משום יראת קטטה בביתו אם יפה עושה

דיני מילה[עריכה]

  • סימן רסד - קטן שנימול ואינו נראה רק ראש המילה כמו עד שליש והרבה ממשפחתו שדרכם כך עד בני י"ג שנה אז הם כשאר נימולים אם חייבין לתקן מילת הקטנים
  • סימן רסה - אבי הבן שלא מל רק פ"א אם רשאי למול את בנו בשבת היכא דאיכא אומן מוהל אחר
  • סימן רסו - מילה בפורים אם מלין קודם קריאת מגילה או אחריה

דיני פדיון הבן ופדיון בכור בהמה[עריכה]

  • סימן רסז - בת כהן פנויה שנתעברה ואמרה מפלוני יהודי נתעברה והוא אומר לא כי אלא מנכרי נתעברה כשהבן נתגדל אם חייב לפדות א"ע
  • סימן רסח - אם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו
  • סימן רסט - אם אפשר לעשות שום תקנה לפדות בכור אדם בשבת כשחל יום ל"א בשבת
  • סימן רע - ישראל שיש לו פרה מעוברת בבית נכרי האיך מקנה אותה לנכרי שתפטור מבכורה
  • סימן רעא - ישראל קנה פרה חולבת ומעוברת מנכרי והנכרי א"ל הזהרו כשתהא סמוכה ללידתה שלא תקרבו אליה כי דרכה לבעוט באותו זמן אם יש לסמוך ע"ז שכבר ילדה ברשות הנכרי ולפוטרה מהבכורה

דיני הקדש וגדרים ותקנות[עריכה]

  • סימן רעב - אשה שהקדישה נ"מ שלה אם בעלה יוכל להנות מפירותיהן או כי תמות אם יורש אותם
  • סימן רעג - אם יש צד היתר מה שנהנין מן הבימה ומפות ומעילים של ס"ת
  • סימן רעד - אדם שעשה עבירה שראוי לנדותו עליה והרב שבעיר נידה אותו אבל הכל הרגישו שנידהו מחמת שנאה שהי"ל עליו בלא"ה אם יש ממש בנידויו
  • סימן רעה - מי שנדר להתענות ב' ה' כל השנה ורצה ללוות יום א' מהן ולפרוע ביום אחר אי שרי או לא
  • סימן רעו - חכם שנידה לא' כדין וגזר המושל בקנם שלא להחזיק הנדוי אם חייבים הקהל להכנס בספק סכנת הקנס להחזיק הנדוי
  • סימן רעז - מי שחלה בנו ונדר שלא לשתות יין עד שיהיה הבן בר מצוה והבריא בנו מחולי זה ואחר שנה או שנתיים מת מחולי אחר קודם שהיה בר מצוה אם האב מותר ביין תיכף אחר פטירת בנו או צריך להמתין עד הזמן שהיה ראוי להיות ב"מ או יאסר לעולם שלא יהיה לעולם ב"מ
  • סימן רעח - המתענה ב' דר"ה תענית חלום היאך יתנהג אח"כ אם צריך להתענות יום ב' לבד או גם יום א' או כלל לא
  • סימן רעט - אשה שנדרה נדר שיש בו ע"נ וקיים לה בעלה אם החכם יכול להתירו
  • סימן רפ - קהל שגזרו תענית בשביל קהל אחר שהם בצרה ואחר חצות היום נודע להם שנפטרו מהצרה אתמול קודם קריאת התענית אם צריכים להשלים התענית או לאו
  • סימן רפא - קהל שעשו תקנה שלא לעשות עוד חילוף מטבע שיצא עליו שם דפסול ואמר א' שכחתי שיש לי מטבע ההיא שקניתי קודם התקנה אם רשאי למוכרה
  • סימן רפב - קהל שעשו תקנה בקנס לצדקה לכל מי שיעבור הן איש הן אשה ועברה התקנה אשה שיש לה בעל אם בעלה חייב לשלם בעדה

דיני טומאת כהנים אבילות והשחתת זקן[עריכה]

  • סימן רפג - כהן שמת לו מת בשבת מהמתים שמצוה לטמא לו אם מותר הוא להיות באהל ביום השבת
  • סימן רפד - אחד משרי המושל רצה לרעות סוסים שלו על בה"ק אם הקהל מחוייבים ליתן שוחד כדי למחות בידו
  • סימן רפה - כהן שהוגד לו שמת באהל והוא ערום אם מותר לו להשהות באהל עד שילבש מקצת בגדים
  • סימן רפו - אם מוזהרים על קרחת ושריטה כשאין המת לפניו
  • סימן רפז - האיך נוהגין כשמת לו מת בע"ש ואותו שבת הוא ערב הרגל אם רוחץ בע"ש
  • סימן רפח - מת לו מת בחש"מ אם צריך לקרוע במועד או אחר המועד
  • סימן רפט - משרתת שאירע לה אבל אם מותרת לעשות צרכי אדוניה
  • סימן רצ - אם אבל מותר לצאת בלילה אחר שתכלה רגל מן השוק
  • סימן רצא - קרובים שנוהגים במקצת אבילות כמה יהיה קרוב ובמה צריך להראות אבילות
  • סימן רצב - מי שמת לו מת בר"ח ניסן אם רשאי לפסוק אבלתו לשנה אחרת בכ"ט באדר אי אמרינן מקצת היום ככולו
  • סימן רצג - המתענים ואומרים קדיש יום פטירת אביו ואמו אי מתענים יום המיתה או יום הקבורה
  • סימן רצד - אם מתענים בשנה מעוברת תענית יא"צ באדר א' או בשני
  • סימן רצה - אם יש נדנוד איסור לגלח פאת הזקן במספריים

דיני שעטנז כלאים ודיני סירוס[עריכה]

  • סימן רצו - מי שיש לו זפי"ן עשוים מפשתן אם מותר לחבר בה בתי זרועות מצמר עם קרסים שקורין קניפ"ל
  • סימן רצז - אם להחמיר שלא לחבר עורות חיה ובהמה תחת בגדי צמר מאחר שהן תפורין זו לזו בחוטי פשתן
  • סימן רצח - נכרי המוליך עגלה דכלאים בשור וחמור ופגע בו בדרך אם יכול לדבר עמו מעסקיו בקול רם
  • סימן רצט - אם מותר לישראל למכור לנכרי תרנגולים אע"פ שיודע בודאי שהנכרי קונה אותה לסרסם

דיני ריבית ושמיטה[עריכה]

  • סימן ש - אחד נשא אשה ושניהם רכים בשנים וקרוביהם רוצים להתעסק בשלהם קרוב לשכר ורחוק להפסד אם רשאים לעשות כן
  • סימן שא - ראובן יש לו ש"ח על נכרי ובקש משמעון שיקנה ממנו חצי החוב ומכאן ואילך יעלה לו הריבית מן הנכרי לפי הערך ורוצה להיות לו ערב ג"כ בעד הקרן אי שרי למעבד הכי
  • סימן שב - איך למצוא היתר להלוות לחבירו מעות שיתן לו מהן ריווח ויהיה ג"כ בטוח מן הקרן
  • סימן שג - מי שיש לו שט"ח מנכרי בריבית ואמר לאחד תן לי חצי המעות ויעלה לך כל הריבית כ"ז שלא אחזיר לך מעותיך האיך יעשו שיהא בהיתר
  • סימן שד - שט"ח שעברה עליה שמיטה אם יכול המלוה לכופו לשלם בערכאות מאחר שכתוב בשטר שיכול לכופו בין בד"י בין בדיני האומות

דיני תובע ונתבע ודיני שטרות והרשאה ופקדון[עריכה]

  • סימן שה - אם יכולין לעכב הפקדון של ראובן בעיר אחרת שיש בה ב"ד כשאומר ראובן שרוצה לדון בעירו ולא בעיר הפקדון
  • סימן שו - אחד שתובמין ממנו ממון אם מותר לחפש טענות ודחיות שיעשה עמו פשרה
  • סימן שז - מי שהוציא ש"ר על אחד וגרם לו בזה היזק ואח"כ נשמע שהוא שחר מה דינו ואם ישלם לו מה שהזיקו
  • סימן שח - ראובן שלח מעות לשמעון ביד לוי לקנות לו חפץ ואח"כ בא ראובן ותבע משמעון החפץ ואמר שמעון במעמד לוי שמעולם לא נתן לו לוי בשם ראובן כלום ולוי אמר שנתן לו על מי מוטל השבועה
  • סימן שט - יהודי נותן חגורת כסף לאומן נכרי לתקנה והלך הנכרי אל יהודי אחר וא"ל תן לי משכנותי שאצלך ותלוה לי עוד וחגורה זה לך למשכון ואח"כ ברח הנכרי אם חייב זה להחזיר החגורה או לא
  • סימן שי - אם רשותו של אדם קונה סחורה שבאה לביתו לענין שאין אחר רשאי לקנותה
  • סימן שיא - ראובן החליץ כל נכסיו עם שמעון ולוי והעמידו קנס לצדקה על המעכב ואח"כ נתחרט ראובן ובקש משמעון שימחול לו וכן עשה שמעון ולוי א"ר למחול והקהל תובעין קנס הצדקה אם יש זכות ללוי או לקהל
  • סימן שיב - אם הבעל יכול לטעון בעד אשתו בנכסי מלוג שלה כשאין לו הרשאה ממנה
  • סימן שיג - מי שהרשה את חבירו ליקח מעותיו וקיבל קנין סודר על זה והלך זה ונטל המעות ואח"כ בא לחזור מה דינו
  • סימן שיד - ראובן נתן י' זהובים לשמעון להוליכם לעיר אחרת ולוי נתן לו ו' זהובים ולשמעון עצמו היה כ' זהובים ואמר הריני מניח זהובים שלכם בכיסי עם זהובים שלי ונאבדו לו ד' זהובים על מי ההפסד ואיך מעריכין ההפסד
  • סימן שטו - אחד הראה לגנב מחתרת שיוכל לגנוב משם ממון חבירו והלך הגנב וגנב דרך אותו המחתרת אם חייב המראה לשלם
  • סימן שטז - אחד היה לו סוס שעומד להשכיר בא חבירו לקחת את הסוס ואמר שרוצה לרכוב עליו לצורך חוב א' שהוא נפסד בודאי אם לא ילך ואמרה לו אשת המשכיר אל תקחהו כי גם בעלי צריך לרכוב בעד חובו השיב זה אם יפסיד בעליך חובו אני אשלם לו כל החוב וגם שכר הסוס אתן ולקח הסוס בלי רשות ונאנס הסוס בדרך אם חייב לשלם הסוס כיון שלא ברשות לקחו
  • סימן שיז - אחד האוכל עם חמיו ב"ש יותר מאשר קצב לו ולא מחה בו חמיו לאמר אל תוסף אכול עמי וכשאכל עמו הוא ואשתו ב' שנים תבעו חמיו לשלם המזונות דזה אמר הלא נתת ג"כ לחתנך הראשון מזונות יותר ממה שקצבת לו אם חייב לפרוע המזונות לחמיו
  • סימן שיח - באיזה אופן יש אונאה בשכירת אדם ובהמה
  • סימן שיט - כובסת נתנה לאחד בגד חבירו ואח"כ בא חבירו ותבעו אם צריך להחזיר לו בגדו ולהפסיד את שלו כי לא קבל מן הכובסת רק מנין בגדיו
  • סימן שכ - אחד אמר לחבירו אני רוצה למצוא לך מרגליות לקנות וקיבל קנין סודר ט"ז והיה סבור למוצאם ביד א' ולא מצאם ושוב לא יכול למוצאה כ"א בטורח גדול אם יכול לחזור מקנין סודר שקיבל
  • סימן שכא - אחד נתן שטר לחתנו על נדוניית בתו ומתה הבת ואח"כ בקש החתן מחמיו שישאול לו ספרים ללמוד בהן וכן עשה ואחר כך תבע מחמיו שטרו השיב חמיו כבר מתה בתי והחתן רוצה לעכב הספרים אם הדין עמו
  • סימן שכב - ראובן מכר לשמעון בשר איל תחת בשר סריס אם יכול שמעון לחזור מהמקח או ינכה לו רק מה שהוא בזול יותר מבשר סריס
  • סימן שכג - ראובן שכר אחד שילך בעדו למדינה פלונית והלך ראובן מחוץ לעיר והשליח אמר לשנים הנני מודיעכם שאיני רוצה לעכב שליחות ראובן אך מ"מ רצוני שיתן לי ג"כ ההוצאות על הדרך ואף כי לא התניתי בפירוש עמו מ"מ המנהג כן הוא. והלך לדרכו ובבואו לא רצה ראובן ליתן ההוצאות הדין עם מי
  • סימן שכד - ראובן המציא חוב לשמעון ונטל שכרו ע"ז לאח"ז נפל קלקול בחוב שיצטרך טרחא גדולה לתקנו ואמר שמעון לראובן מחויב אתה לעשות הטרחא כי קבלת שכרך ושמעון אינו רוצה הדין עם מי
  • סימן שכה - ראובן תובע את שמעון שיפרע לו חובו ובקש ממנו שמעון לתת לו זמן ועשה כן וכשהגיע הזמן לא רצה לפרוע ובא לב"ד וחייבוהו לשלם אם נותנין לו עוד זמן ל' יום זמן לפרוע
  • סימן שכו - מי שנתן לחבירו כ"י לתת לו איזה דבר וכתב שנשבע ש"ד על ככה ואח"כ טוען שלא נשבע רק שכתב כך והתובע מודה לו מה דינו
  • סימן שכז - ראובן נתחייב שבועה לשמעון והפכה ראובן ואמר לשמעון תשבע אתה. וכשבא שמעון לישבע אז רצה ראובן לגלגל עליו תביעות אחרות אם יכול לגלגל בכה"ג או לאו
  • סימן שכח - ראובן שאל משמעון כלי זיין ללכת עם הנכרי נגד השונאים מחוץ לעיר ונפלו בני העיר ביד השונאים ולקחו הכלי זיין מראובן אם חייב לשלם
  • סימן שכט - שכיר שחלתה לו אשתו ומתוך כך לא גמר מלאכתו אי חשיב אונס בכה"ג. ובכלל זה תמצא ג"כ שאר דיני שכיר
  • סימן של - ראובן מת בלא יורשים ולא נודע לו שום יורש ואשתו תפסה הנכסים בכתובתה ולא הגיעו לפי פרעון הכתובה ואח"כ מתה האשה ובא אחד להביא כתבים שהוא יורש של בעלה ורצה לזכות בנכסים מחמת שהאשה לא נשבעה על כתובתה ויורשי האשה רוצים לזכות בנכסים הדין עם מי
  • סימן שלא - שטר נכרי שכתב בו איך שהנכרי משעבד א"ע לישראל זה ולכל הבאים מכחו אם יכול להקנותו לישראל אחר בחליפין בלי מסירה
  • סימן שלב - רב שקיים שטר יחידי אם מהני הקיום
  • סימן שלג - באיזה מקום נקרא שמירה מעולה לפקדון או איזה דבר נקרא פשיעה כשמניח ב"א נכריים ללכת בחדרו
  • סימן שלד - ראובן תובע את שמעון ואמר שפשע בפקדון שלו וע"א מעיד כדבריו ושמעון מביא ג"כ ע"א שלא פשע אם פטור שמעון משבועה
  • סימן שלה - איש אשר בידו פקדון וטוען שהמפקיד צריך להוציא לצרכו סך זהובים וזה מודה לו שכ"כ אבל אמר לא הוצאתי כ"כ אם נאמן הנפקד בשבועה

דיני מצרנות וחלוקת בתים וחזקת קרקעות[עריכה]

  • סימן שלו - איש אשר בידו פקדון וטוען שהמפקיד צריך להוציא לצרכו סך זהובים וזה מודה לו שכ"כ אבל אמר לא הוצאתי כ"כ אם נאמן הנפקד בשבועה
  • סימן שלז - כותל שהיה בין ראובן ושמעון ובצד הא' אבנים גדולות ואמר א' רצוני לקנותו כי בצד ביתי הם הדין עמו או לאו
  • סימן שלח - בית שמצריו מצר א' במצר שמעון ומצד אחד מצר נכרי בא יהודי ת' וקנה אותו ובא שמעון ורצה לדחות אותו מכח מצרנות והקונה אמר אחרי שמצ"א הוא במיצר הנכרי אין לו דין מצרנות הדין עם מי
  • סימן שלט - מנהג במדינה שכל יהודי המחזיק במשפט קרקעות של ב"ח נכרי אח"כ יוכל היהודי למכור אותו אבל הב"ח יש לו כח לגבות אותם והיהודי רוצה למוכרם לאחר אם יכולה האשה למחות בו מדין שעבוד כתובתה
  • סימן שמ - אחד קנה בית ובא המצרן וסלקו וזה טוען כיון שאין לי בית דירה אין לך דינא דבר מצרא הדין עם מי

דיני מסים ושאר גביות[עריכה]

  • סימן שמא - שר שיש לו ב' עיירות וכל א' נותנים מס בפ"ע ועשירי העיר עקרו דירתם מעיר אחת וקבעו עצמם בעיר אחרת והשר תבע מס גדול מכל עיר בפ"ע ולאחר הטלת המס אמר השר מה שתבעתי בעיר הזאת הם יתנו מבלתי העשירים שקבעו דירתם לכאן והעשירים יתנו עם הקהל שדרו שם מקדם ונתן רשות לב' הקהלות לדון בד"י האיך ידונו בהם
  • סימן שמב - האיך נותנים מסים וממה מחויבים לתת ומי המחויבים וכל דיני מסים
  • סימן שמג - רוב הקהל הסכימו שישבע כל א' על הודאתו ומקצת בעלי כיסין ממאנים ואומרים לעשות שומא כמנהגם ואפי' אם יתחייבו לישבע אין רוצים לפרוט כ"ד ודבר כי דואגים להיזקות מתוך כך אלא רצונם לשער ולהעריך כלל ממונם בסכום א' ע"פ שבועה הדין עם מי
  • סימן שדמ - צבור שהוטל עליהם מס והסכימו לברור ה' אנשים להעריך כ"א וא' ויש בקהל ב' אחים עשירים ורוצים שיהיו מאותן ה' אנשים אם הדין עמהם
  • סימן שמה - כשיש חירום על העיר והוטל על הקהל להעמיד שומרים להחזיק בדקי העיר אם גובון לפי ממון או לפי נפשות
  • סימן שמו - מנהג כשבא מושל תוך העיר שצריכין היהודים להשאיל לו מצעות ושימושי דערסא וגם צריכין ליתן לו מעט מעות האיך גובין אותן העולים

דיני אפוטרופוס ויתומים[עריכה]

  • סימן שמז - אם מועיל מעמד שלשתן בממון יתומים ע"י האפטרופוס לטובת היתומים
  • סימן שמח - מי שהוציא הוצאות על יתומים קטנים לצורך פרנסתם שלא בצוואת ב"ד אם חייבים הם לפרוע או לא
  • סימן שמט - ראובן ואשתו היו להם בניס קטנים ובעת הגזירה נטמעו לבין הנכרים ומת ראובן ואשתו ואח"כ מת אבי האשה ובאו יורשיו ליטול הירושה ואתי ראובן בא ואמר כי הוא רוצה להיות אפטרופוס היתומין בני אחיו כי הירושה להם היא ואולי ישובו לדת האמת הדין עם מי

דיני מתנת שכיב מרע[עריכה]

  • סימן שנ - ראובן צוה מחמת מיתה שינתן מנכסיו לבת בנו כ' ליטרא לקנות חגורה יפה ומת ואח"כ מתה גם בת בנו קודם שנתנו לה המעות והניחה בן קטן ומת גם הוא ובעלה בא לזכות ולגבות מחמיו אותן כ' ליטרין אם יש לו זכות בהן
  • סימן שנא - שנים שהוציאו דייתקי על לוי שאביו צוה מחמת מיתה שינתן להם סך ממון מנכסי אביו ולוי מסרב וטוען שאין ממשות באותו צוואה ואח"כ נתפשר עם האחד ולב' איננו רוצה לתת כלום וזה טוען אם אין ממשות בצוואה מדוע נתת לזה ולוי טוען אם נתתי לו הרבה מה נפקא לך בזה הדין עם מי
  • סימן שנב - שתוקי א' מת בלי ז"ק צוה שינתן בית שלו לאמו ובא אחר וזכה בבית כדין זוכה בנכסי הגר אם מחויב להוציאו מידו ולתת מאמו

דיני עדות[עריכה]

  • סימן שנג - נשים מריבות על מקומות בב"ה שלהם ואחת הביאה ב' נשים שהמקומות שלה והאחרת הביאה עד א' שהמקומות שלה איזה עדות עדיף
  • סימן שנד - אחד בקש את חבירו להיות מורשה שלו ונתרצה לו באופן שאם יזכה בדין יתן לו דבר מה שירצה. ושוב רוצה המורשה להעיד בדבר שתלה בו זכות לזה אם חשיב כנוגע בעדות