תרומת הדשן/א/צט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · צט· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה צט[עריכה]

אתרוגים שיש להם נקבים גדילים שנראה בהם חסרון אלא שאותם נקבים נעשים בעודן באילן בשעת גידולן ע"י קוצים יש להכשירן למצוה או לאו:

תשובה יראה דנהגו בפשיטות להכשיר ואע"ג דכתב בסמ"ק דנהגו פסול בחסרון כ"ש הך חסרון דמתחילת ברייתו הוא לא פסלי ונראה קצת. סמך מזה מן התלמוד פ' לולב הגזול דמוקי ההיא דגדלו בדפוס ועשאו כברייתא כשר דעבדינהו דפי דפי ואין חסרון גדול מן ההפרש דאיכא ביני דפי ואפ"ה הואיל דמתחילת ברייתא כך הוא שרי וכשר. עוד נראה ראייה מהא דמדמה תלמוד התם פסולי אתרוג לטריפת הבהמות דקאמר אי נקלף תניינא פי' תניינא גבי טרפות הגלידה טריפה אי נסדק תניינא פי' כגון נסדק הגרגרת ולא נשאר אפילו חוליא אחת למעלה ולמטה ואי ניקבה תניינא פי' ניקב קרום של מוח כך פי' רש"י אבל אשירי פי' דניקב תניינא בפנים אחרים אמנם כתב דמדמין פסולי האתרוג לטרפות וכן כתב בהגה"ה במיימון דכי היכי דגבי טרפות אם נשתייר בגלודה כשירה ה"ה גבי אתרוג אם לא נקלף כולו כשר ולא כפרש"י הא חזינן דלפסול ולהכשיר מדמינן לטריפה וגבי טרפות כתבו התוס' אילו טריפות דריאה שנראה חסירה שיש בה קמט וסדק אם עולה בנפיחה ועור ובשר קיים כשירה והיינו כנ"ד שחסרון של האתרוג הנעשה לו בשעת גידולו עורו ובשרו קיים כשירה אבל לכל מה שיחסר לו לאחר שנתלש א"א שיהא עורו וגופו קיים וק"ל ואע"ג דאם חסרה האונה אחת אפילו מתחילת ברייתא טריפה התם משום דבהמה חסירה אבר אחת כי כל בהמה נחלקה לכמה איברים אבל אתרוג שאין בו איברים והכל גולם אחד אין חסרון שעור ובשר קיים פוסל בו. אפס איך להכשיר מטעם זה אותם חזזין שקורין פלא"ט מא"ל שבאים מן העלים ובאילן משום דשכיחים ורגילים לבא באתרוגים כי היכי דמכשרין לגבי יותרת דביני וביני הואיל וכל הני חיוי ברייתא הכי אית להו. וכן אונה העליונה שדרכה להתפצל לא מטרפינן דנראה דלא מדמינא ופסולים משום דסוף האתרוג לירקב בשביל כך כגון נקלף וניקב וחסר דהיינו מעין טריפות דמטרפי נמי משום דסופו למות אבל פסול דחזזית באתרוג מטעם הדר איפסל כך כתב אשירי ואין לחלק בזה משום דמתחילת ברייתו כך היה דאינו מהודר. מעיקרו נמי לאו הדר מיקרי וק"ל. אמנם העולם נוהגים בפשיטות להכשיר אותו פלא"ט מא"ל ואפי' שהן מורגשים במשמוש יד ואפשר דסמכינן אהא דכתב אשירי חזזית דפסול היינו חברבורות שמורגשים במשמוש היד וכתב אח"כ בשם הראב"ד דחזזית איכא ממראה האתרוג כשר והני פלא"ט מא"ל שכיחי ורגילי חשיבי מראה האתרוג ולא מיקרי אינו הדור משום כך וצ"ע: