תרומת הדשן/א/רעג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · רעג· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רעג[עריכה]

העולם נהגו ליהנות בכמה הנאות מן התיבה ומפות ומעילים של ספר תורה באקראי יש צד היתר בדבר או לא:

תשובה יראה דאם לא התנו עליהם בתחילה שיוכל לעשות בהן תשמישו מילתא דפשיטא היא דאין צד היתר בדבר אפילו תשמיש עראי דאקראי כדמוכח פ' בני העיר ובכמה דוכתי דאסור ליהנות ולהשתמש בתשמישי קדושה שום הנאה ותשמיש חול כל עיקר ואפילו תשמיש קדושה אחרת קלה ממנה אסור וא"כ אסור להניח שום ספרים על התיבה שמניחין עליו ס"ת או לכסות שאר ספרים במפות ומעילים של ספרי תורות אמנם על ידי התנאים שרי אפי' לתשמיש חול כדמייתי אשירי מהירושלמי דאם התנה על ארון הקדש שרי לתת בו כלים ואנן דלא זהירין בכל הני אפי' בלא התנאה נראה ליישב בדוחק משום דהאידנא כמעט אי אפשר ליזהר לפי שיש לנו ספרי תורות רבות בבית הכנסת שיש להן הרבה מעילים ומפות גם יש לנו ספרים רבים חומשים ומחזורים בבית הכנסת ומאריכין אנן בשבתות וימים טובים בבית הכנסת בזמירות ובפיוטים מה שלא היה כן בימיהם ולכך קשה מאד ליזהר שלא יניחו ספרים על התיבה או שלא יטלו מעילים ומפות לכסות בהן ספרים או גם שלא ישענו עצמם על התיבה וישבו על המעילים ומפות ואמרינן בפ"ב דקידושין דאין מועלין בבגדי כהונה משום דלא ניתנה תורה למלאכי השרת דאי אפשר ליזהר ואע"ג דמשמע התם מפרש"י דדווקא הנאת שוגג שרי מהאי טעמא ולא מזיד מ"מ שמעינן מהתם דבכה"ג חשיב אי אפשר ליזהר וכיון דהכי הוא לב בית דין מתנה עליהם כי היכי דלא ליתו בהו איניש לידי תקלה וכל מאן דיהיב כי הני מילי לב"ה אדעתא דחבר העיר וגדולי הציבור יהיב ולכן מתנה שלא יחול קדושה עלייהו כלל. וכה"ג אמרינן בפ' קמא דשבועות דלב ב"ד מתנה עליהם אתמידין שלא הוצרכו לצורכי צבור שלא יחול עליהם קדושה הגוף ופרש"י שם דאכל מידי דצבור בית דין נותנין לב ולאו דוקא כי התם דגבי תמידין דידעו בית דין דודאי יותירו בכל שנה כדפרש"י התם אלא אפילו במידי דלאו ודאי אלא דרגיל להיות לב ב"ד מתנה עליהם כדמוכח התם דפריך עלה מפר ושעיר של יוה"כ שאבדו דלא אמרינן לב ב"ד מתנה עליהם ומשני דאבודים שאני משום דלא שכיחי משמע דאי הוה שכיחי אע"ג דלאו ודאי קאתי היה לב ב"ד מתנה עליהם נדחקתי כדי ליישב קצת מה שאין העולם נזהרין: