תרומת הדשן/א/כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה כו[עריכה]

שאלה. כהנים המנגנים ברכת כהנים כשעולין לדוכן, שרי להו לנגן שנים או שלשה ניגונים, כגון בכל פסוק ופסוק או בכל תיבה ניגון אחר, או לא?

תשובה: יראה דלא כשר למיעבד הכי. ואף על גב דמנהג לנגן ברכת כהנים בנעימה, והכהנים היודעים להנעים הניגון בברכתו הרי הן משובחים, והכי נמי משמע בתלמוד שיש להנעים הניגונים, דקאמרינן בפרק בתרא דקידושין (דף עא.): ושמעתי שהיה מבליעו בנעימות עם אחיו הכהנים; מכל מקום אין לנגן [אלא] רק ניגון אחד מתחילה ועד סוף, משום דאיכא למיחש לטירוף דעת. דטובא חשו רבנן לטירוף דעת הכהנים בברכתן, כדתנן בפרק אין עומדין (דף לד.): "ולא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף", ע"כ. ופירש רש"י: שלא תיטרף דעתו ויטעה, לפי שהוא צריך בברכה שנייה לומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה, ובענותו אמן לא יוכל לכוין מהר ולהתחיל ברכה שנייה ויטעה. נראה לי דרוצה לומר: ויַטעה הכהנים, דבטעות דידיה לא הוי נפקינן מינה, דבימי תלמוד לא הוה מנוסח התפילה, כדאיתא במסכת מגלה בשם מהר"ם. ואם כן, הואיל וחיישינן לטירוף דעת דמקרא משום טעות דכהנים, כל שכן חיישינן לטירוף דעת הכהנים גופייהו. והדבר ידוע, שאפילו הנוגנים הבקיאים, כשרוצים לצאת מניגון לניגון בתכף, צריכין לכוין ולדקדק יפה להשמיע קול שוה ומיושר, ועל ידי טירדא זו תיטרף דעתם, שלא ידעו איזה פסוק או תיבה יתחילו. ואין נראה כלל לומר כיון דהמקרא קורא לפניהם לא יטעו, דאם תיטרף דעתם ישכחו גם כן קריאת המקרא.